הצפירה נגמרה
וכולם כבר עם הפנים ליום העצמאות.
ורק המתים נשארים תמיד,
ביום הזיכרון.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיקה יקירי משכבר הימים... מלא חן כתמיד, ובדידות גדולה. מקווה שהכל אצלך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] את מהמתגעגעות הסידרתיות! "מחר אשוב לשכוח ולא אבכה עוד ולא אתגעגע עוד אליך ואליי" הרי זה הסימן המובהק של הלא נכון... זוהי הבטחה לעצמך ותו לו. ובימלא לא תעמדי בה. נכון? אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חצוף אחד!!! ושתדע שכנראה הייתי ממש עייפה, באמת שאין לי הסבר אחר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שממש אהבתי ביצירה הזאת זה את הציבעוניות שלה! היא ממש ציורית ואני ממש יכולה לדמיין ולראות לנגד עיניי את כל סוגי הפרחים... הציבעוניות שזורה גם בין השורות, בתוך מה שלא כתוב: אני מדמיינת כבר איך נראית החנות שלה, ומה היא לובשת... ממש כמו בחלומות שלי. אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כל כך מסתדרת עם היצירה הזאת כי מצד אחד, יש פה עניין רב במשל מסויים, ומצד שני הנמשל גלוי מידי וברור לעין... הרעיון חמוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...) קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה". ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין? אבל, הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... זה כתוב ממש מדהים! אני אוהבת בעיקר בגלל שזה ממש נותן תחושה של פיוט מיום הכיפורים... [ליצירה]
- [ליצירה] "...לא מפסיק לרקוד גם כשהמוסיקה נגמרת משהו בחיי הולך להשתנות..." [ליצירה]
- [ליצירה] אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא? [ליצירה]
תגובות