[ליצירה]
זה לא רק לך אלא לכל מי שקורא.
המשורר הוא זה שיכול במקום לתאר את הגיגי לבו בצורה צורמת בנויה פה ושם מתחרזת וכולי..
הוא יכול פשוט לתאר את העולם שהוא מתנסה בו בחושים שלו. ואותו עולם שהוא מתאר כבר יספר בצורה הרבה יותר עמוקה על עשתונותיו האמיתיים.
כיוון שהדיבור לעולם יצמצם את ההבנה לנבכי תודעתו של אדם בעוד שהתיאור החושי יפנה ליכולת האינטואיטיבית של האדם להזדהות עם נפשו של אדם אחר ולדעת אותו.
בכל מקרה רוב השיר הזה בנוי מתיאור מחשבות במילים.
[ליצירה]
לומר שיצירה היא חסרת אמירה זה חס ושלום לא לבטל את הכוונה של היוצר לייחס אמירה ליצירה
אלא שהאמירה לא קיבלה את צורתה ביצירה
כאן ספציפית לא חשבתי שבכלל אין אמירה אלא שהאמירה לא עזה לא צועקת לצרום את אוזנך ולא לוחשת להרעיד עצמותיך
[ליצירה]
בית ראשון הוא מהשורה הראשונה
בית שני הורס
בית שלישי באמצע ואולי התאכזבתי ממנו רק לאור הבית הראשון
הירידה מתבטאת בתמונה חסרת הצבעים שבבית השני
והשלישי לעומת הראשון שבו תארת מצב שלמרות שהוא נטול הגיון הוא מתאר יותר טוב מכל הגיון את התחושת החרטה הזו.
[ליצירה]
אווירה מהפנטת קראתי כמה פעמים
פשוט לא מרגיש שזה בא ממקום אמיתי
לכן הטיול ציורי לא ברור
או להיפך
הטיול הציורי לא ברור אז אני לא מרגיש שזה בא ממקום אמיתי
או ששני הדברים תלוים אחד בשני
אל שולחן הימוריה - נשמע מאולץ וחוץ מזה אם זה לא הנושא אז למה ליחס לו חשיבות ממנה לשולחן שלה
הכל סובב סביבו - ממנה לשולחן הימורים הכל שלו הכל נוגע לנושא וביחס אליו עומד ומקבל את המשמעות שלו.
האם מדובר על האמת של הדמות שבתוך השיר
או שמדובר על על יחס המשורר לדמות
לא ברור
פעם מתואר האחד כביכול ממקום בו המשורר משמש מראה לאומץ של הדמות ופעם המשורר מתואר כקורבן ועיקר וכראוי לתשומת הלב.
חוץ מזה תשומת הלב שנדרשת נדושה
והדמות שבשיר מוצאת את עצמה חסרת מטרה
[ליצירה]
התרגשתי מלקרוא את הקטע
אני חושב שהוא טוב
אבל עם זאת גם ניראה לי שהכותב לא כתב את הדברים כהוויתם אלא חלק כהוויתם וחלק כדברים שהם פשוט מקובלים על הרוב בחברה.
גם שמהבחינה הזו כאילו לא היית סופר עד הסוף.
אז חבל.
[ליצירה]
למה ניראה לך שהרשעים עושים לעצמם את הכתר
אולי הכתר עושה לעצמו את הרשעים
וקטגור של ישראל הוא לא שרשע משמש כנבחר העם אלא שרשע ממשיך לשמש כנבחר העם
כלומר לא הנפילה היא הפשע אלא חוסר ההשתדלות לתקן