במיטה.
מכנסיים, גופיה.
אבא ער, מקווה
שלא יגיד מילה.
מותק, נסיעה טובה.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע. מייצר מצב קיצוני פיזי שמתאר הרגשה פנימית של הרבה אנשים בעשור-שניים האחרונים.. משפט ההטפה (האחרון) מיותר; הוריד מהשיר המון. וכך גם הסוגריים.. [ליצירה]
- [ליצירה] שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה. הבית השלישי מצא חן בעיניי. יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי). ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קיבוץ כל הרעיונות מאחורי פורים. מעניין. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. יש כאן תחינה, רעד, כמיהה אנושית ליותר. מצאתי את עצמי בשיר, נגע בי.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אך איפה החתן? בבית השני והרביעי (פזמון?) כלכך מתבקש היה לכתוב בשורה השניה: "בו תצעדי איתו אט, את איתי". איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עצור. כמה מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד. אבל אני חסידה של מינימליות בשירה, ויכולת לומר את כל זה בחמש שורות (הכותרת שלך גם כבר אומרת משהו ולא צריך להסביר את הכל בשיר). האורך מייגע, ואת חוזרת על עצמך המון ואלה החסרון העיקרי בשיר, כיוון שהוא גם מכיל בו את האחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי. אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר.. [ליצירה]
תגובות