גבינה צהובה ניתכת
בירח כדורי קירח;
ימים שקריים שהיו אגדה.
וילדה נוראית
מדממת שקר מפותה.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמבטיה. מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש, תרגמת/ם שיר. רק למה שיר כזה? נראה שהמשמעות שלו כשהוא בעברית נעלמה, אך דווקא עבודת המלל והנסיון לשמור על החריזה יצאו יפה. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הדגשים על החיצוניות כשמדובר על משהו פנימי, ולמעלה מחיצוניות. כמו שיר שנכתב -- נקרא. משהו עמוק פנימי שמקבל ביטוי החוצה ומתהלך ומגיע ונשאב אל יעד פנימה.. ועולה ועולה. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] וראוי לצטט את שילה פרבר, שנאמר: "או, שיר סודי".. יפה. בעצם לקחת אאוטסיידרית אאוטקאסטית אפלה פארנואידית ופסימית ותיארת אותה מבפנים. התיאור נשמע קצת כמו שרצוי שהוא ישמע, מיופה ואפל, ולא הכי נאמן לאמת. אבל אהבתי כי הסתפקת ברמזים ומטאפורות, וזו חולשה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. מצחיק. מחוכם. רק נדמה שזה קצת קטוע באמצע.. בכל אופן, שתהיה לראש ולא לזנב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. לא יכולתי שלא להזכר ב-1984 של ג'ורג' אורוול. בחיי, כתבת כאן גאונות. יפה השימוש בילד שישאל שאלות כסמל לתמימות. השמות החוצניקים גם העידו על התרחקות.. ובנה של ג'ניפר - כאילו חזרה לשורשים, אבל לא בדיוק- "נמרוד", אולי גם בא לרמוז על כל זה המוזיאון, למרות אי האנושיות ששררה שם. ואיך שהאם התכעסה דווקא כששאל מה זה מוסרי, מדויק להפליא. מצא חן בעיניי מאד. הלוואי והעתיד יהיה שונה מזה שתארת. יום נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אך איפה החתן? בבית השני והרביעי (פזמון?) כלכך מתבקש היה לכתוב בשורה השניה: "בו תצעדי איתו אט, את איתי". איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי. אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת. [ליצירה]
