הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ואחד - אתה אפשר לפרש את השורה האחרונה כמתקשרת לאהוב או לאחד היחיד והמיוחד שאליו פונים בקריאת שמע שעל המיטה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מילוליתית מסכימה מאד עם דברייך. אל דאגה לא אהפכהו. ותודה על התזכורת... לילה טוב [ליצירה]
- [ליצירה] וואי שיר יפה באמת נהנתי לקרוא אותו גם אני מרגישה כך לפעמים בלילות ,מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוקים רק שלא תהפכי אותו לאלוקים (כמו בתקבולת). כי הוא לא! וחוצמיזה תמיד כדאי לזכור כי גם את חלק אלוקה ממעל. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה והאחד הזה מחזיק את הכל... שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אח שלי, מה פתאום החרמתם? תראה אילו שלל תגובות קיבלת... בכל אופן, אני קראתי - שוב, ושוב מצמתי בשפתי בהנאה מרובה. יללא - כל היתר - עשו נחת רוח ללייזר וליוצרו! קיראו והגיבו! לילה טוב אקומה נא [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, מדהים ריגשת אותי ועוד בבוקר. זה הישג גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאני הראשונה להגיב!!! מקסים. ולא אוסיף, כי זה באמת יגרע... [ליצירה]
- [ליצירה] ג ד ו ל! פשוט גדול. לא הפסקתי לחייך. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי צרוף של דימויים, של שפה, של דינמיקה, ושל תחושה שאתה מפליא להעביר לקורא. שבוע נפלא לך ולכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חושבת שיש פה גם... וגם... אין לי מושג מה היו כוונותיה של המשוררת. אך כשאני קראתי את השורות, עלתה בי גם תחושה שהכותבת שמחה לאיד, וגם תחושה שהיא מרגישה חמלה וכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] היופי בקטע הקצרצר הזה הוא שהוא ממחיש, בקצרה ובבהירות, השילוב של שני הדחפים הסותרים והחזקים שלנו: להיות או לחדול. אשריך שאתה בוחר בלהיות... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כאב, כמה עצב וכמה ייאוש. ומה עוזר, ברגעים שכאלה, לומר שאין להתייאש? לדעתי - לא עוזר בכהוא זה. מאד נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, גם אם לא אופטימי... [ליצירה]
- [ליצירה] אאאחחח, הכמיהה הזו לתקשורת הכי בלתי אמצעית, להבנה מוחלטת ומיידית. תמיד היא קיימת. וכמו שהיא תמיד קיימת, היא לעולם לעולם לא ממומשת. אולי באגדות. ובדיוק משום כך, כמיהה זו, אנושית ככל שתהיה, היא לדעתי הרת אסון. אני מנסה לאחרונה להפנים שלעולם לא יוכל אדם להבין, באמת באמת באמת, את זולתו. רק בקירוב - אם נתמזל מזלו. ואז בא השיר הזה, ושב ומעורר את הכמיהה הרת האסון, אך הכה בסיסית הזו. יפה!!!! [ליצירה]
תגובות