ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
עונות השנה
החולפות
שינו את מראיו:
רוחות שרב
חמות
ייבשו את עליו,
רוחות חורף
זועמות
שיברו אותו בהדרגה,
ועם שמש האביב
והתקווה
הוא כלה, ויהי ללהבה.
ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה.. [ליצירה]
- [ליצירה] *** זיכרון שלוב בטבע -דימוי וזרימה נהדרת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה שיר מאוד נוגע אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם... ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן. היום אני יודעת שגם הוא צודק. אבל גם אני. שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ עדין ויפה. למרות שלפעמים זכרון יכול להיות יותר חזק מהמציאות עצמה... וגם לא כ"כ תואם אותה או את העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הא לך תגובה נוספת קודם כל, סחטין על היוזמות שאתה לוקח כדי לקבל תגובות, ולא נח לך על זרי הציפיה. אבל ואני יכולתי להיות כמוך. אך למרות שאני תמיד משוועת לתגובות, ולא תמיד מקבלת, ודאי לא מספיק, אני דוממת את אכזבתי. ועכשיו - שירך. אני לא בטוחה שהצלחתי להבין אותו. כלומר הוא באמת כתוב יפה, אך לא ברורה לי הסיטואציה המתוארת. האסוציאציה שעלתה לי בראש הינה הקרבת הילדים בגיא בן הינום על ידי הוריהם, ואני חוששת שמא פספסתי בענק... הינה, גם אחרי שקראתי אותו פעם שלישית. התואיל אפוא לבאר לי, למה התכוון המשורר? המשך יום נעים וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שמהות החיים שלנו, הוא רצף של אובדנים. ומכל אובדן אפשר ללמוד משהו על עצמנו ועל מהות חיינו. אבל, בעצם, מה אני יודעת? נגע בי שירך... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה פשוט יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] יצירת מופת!!! ואולי עלי לכתוב "עוד יצירת מופת" שלך. ריגשת אותי! קטוניתי אל מול היופי והרגשות שהצלחת לעורר. לאהודותי ביותר. שנה טובה! גמר חתימה טובה! ומזל טוב [ליצירה]
- [ליצירה] שירה שיר גנבה לי... את הכותרת. כי מה שעמד לי בקצה אצבעותי המקלידות, בתום שירך, היה באמת המלים "איזה יופי". הקריאה הזו, לתקשורת בלתי אמצעית, אמיתית, להתחברות לחוויה - תוך בריחה מכל מה שמעכב מפניה, היא פשוט מרגשת! תענוג. [ליצירה]
- [ליצירה] מחפש נחלים אבודים... שתים עשרה שנה? נתח נכבד וכבד של החיים. וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה". השאלה היא רק איך חיים בלעדיה. את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן. מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן. ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה. אין על האמת. גם באהבה. ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד חייכתי לכל אורכו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יעבור... אם רק תרצי שזה יעבור, אם רק תהיי נכונה להרפות ולהמשיך הלאה, תופתעי עד כמה האהבה הזו - שתלויה בדבר - יכולה להעלם, כמעט מבלי להותיר עקבות, אלא רק כמה עכבות, ובעיקר - לקחים. היי חזקה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוהוהו! נגה נגה היקרה. זה הרבה הרבה יורת חזק, נוקב ואמביוולנטי מה"כן לא" שלי. קשה, ואת מעבירה את הקושי לקורא - אני בכל אופן הזדהיתי עם כל הלך החשיבה. ואיזו שפה!!! תענוג. לא ברור לי, אם המכתב האמור נכתב בעיצומו של הקשר, או לאחריו... חשוב לי להבין את זה, כי נראה לי שזה הכרחי להבנת הקונטקסט והאינטונציה של הדברים שאת כותבת בו. בוקר טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמתי ומפלח תודה לך. [ליצירה]
תגובות