ניסית להסביר את ההבדל בין נאלם לנעלם
ואני אומרת ש
מה זה כבר משנה
אם בין כך ובין כך אתה לא כאן
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים אותי בכל פעם מחדש לקרוא את יצירותיך. ללא מילים מיותרות, מדוייק, קולע, נוגע, אני יודעת שכבר הייתי אמורה להתרגל, אבל אני לא מצליחה להתרגל לעובדת גילך! דבר כל כך עצום בגיל צעיר כל כך! מה יהיה שתהיה בן עשרים ואז שלושים וכו?... זה אפשרי להגיע לעוצמות מטורפות כל כך ??. אני נפעמת כל פעם מחדש ישי! נפלא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובלכתי בשביל האפל, תועה, הבחנתי לפתע בשביב אור המרמז להמשך דרכי, פסעתי מהססת ובוטחת בשביל ההולך ומתבהר. נחלה, אי מבטחים נראה באופק. זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש. ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו חזר למלא יעודו, חדש ומוכר. ואהוב. באתי לי, שבתי לי א-לי, אל ארצי, אל מולדתי, אל אהבתי. אהבתי. ברוך השם. :) תודה אפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] קמתי הבוקר, האוויר היה כל כך טהור, ניסיתי לנשום את כולו לתוכי, ועם כל נשימה ונשימה החיוך שלי גדל והרגשה המדהימה של אושר, שקט, שלווה, אהבה, מלאה אותי, כן כן, וכל זה רק מהאוויר... כשקראתי את השיר הזה, הרגשתי איך אותו הרגש שהציף בבוקר, ממלא שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו, באמת שזה הרבה מעבר לכישרון... אתה שוזר קסם ממילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] נתתי גם לחברתי לקרוא והרי תגובה בשמה: הדהמת, צימררת, ריגשת, נגעת, אל תפחד להמשיך להרגיש ולהאמין. והכי חשוב, תרגיש שמגיע לך כי נראה שמגיע! הלוואי עלי... ( ; כייף לה! א.ש. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הצורה הזו דווקא מעבירה מצויין את תחושת ההרס העצמי. זה יוצר מן הרגשה של דעיכה, גם צורנית, "עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת, בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד רקדנו על סיפון הצוללת, למנגינת ההרס העצמי." יש בזה משהו שזורק אותי ישר לתוצאה של ההרס העצמי הזה, תחושה של התמעטות, התכווצות וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשה גם לי, גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת [ליצירה]
תגובות