בלילֶימילים.
כך אני מסכמת אותי,
למולך.
אֶת עוׁצְמת שתיקתך העשויה ללא חת
ל(מיל)-מולי.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלק הראשון מצויין. אהבתי "מסכמת אותי". [ליצירה]
- [ליצירה] החידוד חמוד, אבל לא הבנתי את התוכן. מצטערת... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! שנון מאד. יש בעיה במבנה- מאיפה צץ ה"את", למה זה מתחבר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, מילמולים זה לא חטא, ולפעמים גם הם, עשויים ללא חת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה... סתיו- אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...? דעה- זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל. הדס וכולם- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל: מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00 אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב) כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש... (לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.) [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, טמטום שכמותי, זה באמת הגיוני יותר עכשיו, ואני קראתי את זה אחרת ללא הניקוד... מודה בטמטום. אז זה חצי נחמה לא? אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] :) לעבור הריון, לטפח אותו בחום ואהבה, צירים, כאב, תסכול, שמחה... לידה. * איזה ילד חמוד, כן חמוד. אבל הלחי, מעולם לא ראיתי לחי כמו שלו, חייבים להוציא אותה, לתת לה את הזרקור המגיע לה, בלי כל השאר, השאר רק מחליש, או מיתור, או יכול להישאר לבד... "גיוואלד!!! הילד שלי.... להוציא, ילד בלי לחי, כן, היא באמת יפה בפני עצמה, והוא ישרוד בלי הלחי, אוי השם, להוציא? לא להוציא?....." ווואאההההההה, איזו לחי נהדרת, ללא ספק פלא תבל נוסף..... "אבל אני בכלל אוהב את הילד שלי עם שתי לחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדוייק ונפלא! עשית לי כ-זאת תחושה של טיהור... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב עד כמה אני מזדהה איתך! אבל גם חייבת לך תודה, בלי מתכוון, רשמת שם משהו קטן, משהו קטנטן, שהעלה בי חיוך וידיעה. אז תודה, וחיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אופס.. כך כף= כל כך ... סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה הוא כמו חץ ישיר לתוך הלב. הפאנץ' חזק וצורם כל כך. הניגודיות הזו שבין ים, קונכיות וכל עולם האסוציאציות המוכר והשליו אשר מופיע כאן בצורה כל כך אחרת ולא צפויה.. הצלחת להפוך לי ת'בטן... חזק מדוייק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] "לחמור שאני".... חמור שלא חמור חושב שהוא חמור, אוי אוי אוי, הכל בראש שלנו!!!!!!!! פרדוקס עצוב השיר הזה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] איהשחרל'ה, שי מסנן מבין סנסיניו בסינית עממית. מובן יותר? [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק, בהחלט מעלה חיוך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת... אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות, אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] קסם ארגת לנו קסם רעות יקרה! כל כך הרבה עושר במילותיך, בחלומך, בהרגשתך, בכאבך, כן. בקסמך נעתקו מילותי. כיסוף. [ליצירה]
תגובות