[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
**
לרגע קלטתי, שהתגובה שיצאה לי קצת מגעילה.
אז סתם הבהרה: זה לא שאני בא להוריד בערך הסיפור הזה, הוא עשוי ממש טוב, אבל לא לזה הייתי קורא שפה עגנונית, לדעתי.
[ליצירה]
מה פתאום!
המערה של רשב"י היתה אחלה מערה, עם נחל שוצץ לידה, וגם עץ חרובים! מה עשית ממנה? הרסת לרשב"י את המערה!
טוב, לפחות אני מסכים עם הסייגים שלך לפוליטיקה..
[ליצירה]
ועוד משו
אחרי שהבנתי את הקטע של הסיפור, הגעתי ל "החתול לקח את המלצר לביתו, ושם אותו בתוך כלוב." ואז אמרתי לעצמי, שעכשיו בטח תהפוך את ביתו ל-בת שלו.
מתברר ש70 פנים לחולניות.
[ליצירה]
חחחחח.
ענק אחי, ענק. אין ספק. כמה שהנושא קרוב לליבי! העלת חיוך עסיסי על דל שפתי, וזה לא קל.
ניכר שאתה אדם דתי, אחרת לא היית מכיר את ההווי, לא?
[ליצירה]
נושא אלומה חומד.
א. "זה שהכל אצלם מעורב", זה רק חלק מתיאור המצב. שכחת, או שבכוונה השמטת את הפרט המ-א-ו-ד חשוב, שמדובר באוכלוסיה תומכת. כשאצלנו חיילים מתים, הם יוצאים לרחובות בהמוניהם לרקוד. כשאצליהם מחבלים מתים הם יוצאים להפגנות זעם. כשילדים מתפוצצים באוטובוסים האמהות שלהם שמחות ומחלקות סוכריות. מה רצית? שאמא זקנה בת 90 תצא לרחובות חמושה ב M-16 חדיש? האם זקנותה גורמת לה להיות פטורה מעונש על דעותיה?
לא ולא. מדובר פה במלחמה של עם מול עם. יש להם ארבעים אלף רובים. יש להם צבא. הם רוצים להשמיד אותנו. הם גדלים דמוגרפית. הם מסוכנים.
במלחמה, גם ילדים מתים.
ב. "ברור שמותר וחובה לפגוע במחבל...כל עוד לא הורגים בדרך כמה ילדים".
מי שנשתבשה עליו דעתו, הוא מי שמעדיף את מות ילדינו על מות ילדי האויב.
ג. אם מחבל בא להתאבד במחסום כדי להרוג חיילים, ודרך כך הורג גם אזרחים, זה אולי כרוך בכללי מלחמה לגיטימים-עד כמה שזה נשמע צורם (בכלל, מחבל מתאבד הוא לא לגיטימי משום עצמו, אבל שיהיה). אבל, להשוות חבוב, פיגוע באוטובוס מלא ילדים, זקנים וטף, שאולי במקרה יש שם גם איזה חייל שהזדמן למקום והמחבל בכלל לא בא בשבילו, להשוות אותו לחיילנו שמפציצים בתים ולפעמים (כן, לפעמים!) פוגעים גם באזרחים-זה כבר מוגזם.
יודע מה? מה תגיד על הפיגוע בדולפינריום? גם שם הוא חשב שיש חיילים? לך תספר לאבא של משפחת חטואל שהמחבלים ניסו להרוג את החיילים שהיו ליד, אוקיי? לך תספר לילדי דקשטיין, לך תספר סיפורים לחברים שלך. על מי אתה עובד?
אבל דוגרי, אתה לא שווה את כל המילים שבזבזתי עד עכשיו.
(בוא ותספר לי בתגובה הבאה שאני מתלהם, הא? הנה מישהו שלא משחק בכללי ההתייפיפות הרצחנית שלך. שלך ושל כל החברים המטומטמים שלך בשמאל הסהרורי. החייל הבא שיהרג בשטח בנוי, על כתפיכם. ויודע מה? הילד הפלשתיני הבא שיהרג-על כתפי.)