לולא הרוח
היה הגשם כה סתמי -
כבד
מגושם
יורד
נמשך למטה
בלי כיוון
בלי אווירה
בלי ריקוד מוטרף שמכאיב לעתים, מטיח הכל
אך לי כמו אוויר לנשימה.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יפה מאוד... דיבר אליי. משיב הרוח ומוריד הגשם (: <ואת יודעת מה הדרוש החסידי על זה...> [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הגשם הוא חומר והרוח צ ו ר ה לו :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי את הדימוי לגשם כגוף בלי נשמה... או [כאיש בלי אישה] השלמת כל דבר כאור בלי חושך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!! אהבתי את הדימוי, הוא מצויין! עוזר מאוד להמחיש את ההרגשה... ונוגע בה... מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, הייתי מכניסה למילון שלי. (מכיר אותו?) [ליצירה]
- [ליצירה] יש תוכנות שעושות מעין ניקוי-רעש כליל. למשל הACDSEE שלי נוהג לעשות זאת, אם אני מבקשת ממנו. אבל הוא קצת כבד, והמשקל שלו לא משתלם. עדיף אם כבר להשתמש בתוכנה משוכללת יותר. ואם את מצלמת בדיגיטלית, תכווני את ההגדרות שלה מראש לרזולוציה נמוכה כדי שתוכלי להכניס לאתר. ואם את רוצה שתהיה לך התמונה הזו גם ברזולוציה גבוהה - תכווני לרזולוציה גבוהה, תצלמי, תכווני לנמוכה, ותצלמי שוב את אותו דבר. טוב, נראה לי שהתמקדתי יותר מדי בעניינים חומריים וטכניים והשארתי את כלל האומה קצת בחושך.. מסכימה עם המסר, וטוב שהסברת, כי לפני שקראתי את ההסבר הייתי יכולה לפרש את זה בדיוק להפך. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, את לא יודעת? יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי. מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] מיאו שימו לב, חלק מהשמות בסיפור בדויים! (נראה לכם שאני הייתי קוראת ליקירתי בשם מיצי?!) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שילד צודק. ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה. שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת עליכם מאד! המיץ פטל כ"כ מוסיף. כל מילה כאן מוסיפה, בעצם. אין אף מילה מיותרת. ואם לא היתה הנפילה בסוף - זה היה פחות אמיתי, פחות מהלב, ופחות מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] פורום תרבות מ*ככב*? [ליצירה]
- [ליצירה] נושא: אמרת כך: "לכן צריך לבחון כל סיפור ושיר גם דרך המשקפיים האובייקטיביות (של המבקר), בקריאה שניה. קריאה ראשונה ספונטנית - שניה ביקורתית. זאת לא הערה ביקורתית כלפי כל מאן דהו. אין אדם שפטור מהמקסם הרגשי הזה (ואני בכללם): אבל רק מעטים מצליחים להתעלות עליו." יש לי הסתייגות קטנה. לדעתי, יצירה (ספרות וכל סוג אחר של אמנות), מנסה להעביר הרגשה בעזרת כלים כלשהם. הקריאה הראשונה צריכה להיות ספונטנית. הקריאה השניה ביקורתית. אבל הקריאה השניה לא צריכה לנסות להראות שמה שהרגשת בראשונה זה סתם רמאות, מניפולציה רגשית, ואסור לך 'ליפול בפח' של הדבר האיום והנורא הזה. להפך. בקריאה הראשונה הרגשות עוברים או לא עוברים דרך היצירה באופן פחות מודע, והקריאה השניה, הביקורתית, צריכה לנסות להעביר את זה למודעות, ובה צריך להסביר מה ביצירה גרם לכל הרגשה. אם הרגשתי הזדהות, אילו כלים ספרותיים גרמו לי להרגיש את זה? אם השתעממתי ולא הצלחתי לקרוא את הסיפור עד הסוף, מאילו דברים באופן הכתיבה זה נובע? כלומר, הקריאה השניה לא מנסה לסתור את הראשונה אלא להבין אותה ולנתח אותה דרך הכלים של הספרות, או כל אמנות אחרת. אני לא חושבת ששייך בכלל לדבר פה על מניפולציות רגשיות. אין שום דבר לא בסדר בהעברת רגש בסיפור, או קטע, או מה שלא יהיה. חבל שאתה חושב שהתחברות לרגש היא דרגה נמוכה שצריך להתעלות מעליה. [ליצירה]
תגובות