לולא הרוח
היה הגשם כה סתמי -
כבד
מגושם
יורד
נמשך למטה
בלי כיוון
בלי אווירה
בלי ריקוד מוטרף שמכאיב לעתים, מטיח הכל
אך לי כמו אוויר לנשימה.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יפה מאוד... דיבר אליי. משיב הרוח ומוריד הגשם (: <ואת יודעת מה הדרוש החסידי על זה...> [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הגשם הוא חומר והרוח צ ו ר ה לו :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי את הדימוי לגשם כגוף בלי נשמה... או [כאיש בלי אישה] השלמת כל דבר כאור בלי חושך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!! אהבתי את הדימוי, הוא מצויין! עוזר מאוד להמחיש את ההרגשה... ונוגע בה... מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות (זה לא אני, זה השעה!) כליל=קליל. תראו איזה הבדל גדול אות אחת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיטה למדידת מספר כוכביות שאחרי היצירה: מניחים את היד על מקש הכוכבית למשך כל זמן ההלם, וכשיוצאים מההלם מורידים את האצבע מהכוכבית. [ליצירה]
- [ליצירה] "קול תורה מבין עיניך" - שורה גאונית. שאר השורות - גם הן מוצלחות. והמכלול מתאר את תמונת התפילה הזו בצורה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת, ב"ה אני זוכרת את הפעם ההיא (שהיא, אגב, לא נחשבת לפעם שבה לא מצצתי הסברים מהאצבע - הפעם ההיא התחילה מצדי לפחות בתור הגבה לא רצינית בעליל, ולכן גם המשכתי בקו שלי, וד"ל, וגם אתה שיתפת פעולה - אגב. אולי כי לא היה לך "רגע לא נכון" באותו רגע), ולא זכור לי שום התפרצות גועל נפש שכזאת מהפעם הקודמת. אם אמרתי הפעם או בפעם הקודמת משו שפגע בך, זה היה רק בצחוק ולא התכוונתי לפגוע באף אחד, בניגוד לאנשים מסויימים כאן שחושבים שתירוץ של מצברוח רגעי שלהם הוא תירוץ מספיק טוב כדי ללכלך על בנאדם דברים חסרי שחר בפומבי. אם הייתי יודעת שעוד אנשים יקראו את מה שאני כותבת (ויתעניינו בו), אולי הייתי מכניסה את התייחסותי העניינית, אבל היות שאני יודעת שזה מיועד בעיקר לעיניך - אין בי שום רצון לספק לך עוד סיבות ליריקה. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הההה, נחת רוח. ב"ה רק רציתי להגיד לכם שכל פעם מחדש כיף לקרוא את השרשור הזה. פשוט מלבב. אתם חמודימים. [ליצירה]
- [ליצירה] שובי, בישראל ההגדרות של שמאל וימין כבר מזמן איבדו את הקשר לכלכלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, המסקנה המתבקשת: האשה היא קטנה ואיטית, הגבר הוא גדול ומהיר. ושניהם מסתובבים סביב עצמם ולא מגיעים רחוק. חוזרים לאותו מקום. מדי פעם הם נפגשים בסיבוב. למשל, בשעה שש שלושים ושלוש בערך. ואם הגבר לא ימהר בעבודתו, לאשה במטבח לא יהיה כסף להכין מטעמים ולצאת לסיבוב חנויות בגדים. כלומר, לא יהיה לה כסף לבגד לאכול ולחם ללבוש. יאי, יחי השוביניזם! ומיהו המחוג של השניות? הילד התזזיתי? P-: (סמיילי זה התווסף למען הסר ספק בנוגע לרצינות ההודעה) [ליצירה]
- [ליצירה] . לומשנה - זה לא נראה כמו חשיפה ארוכה במיוחד אלא יותר כמו עיבוד ממוחשב של שתי תמונות יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתמוגגת. :) מזלטוב [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
תגובות