7
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוצר הנכבד! צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך. עשויים מגעגוע והנה הוא כמציץ בין החרכים ונפשנו יוצאת בדברו והלב בוער, הנה עוד רגע , ואנחנו בהיכל ופרפרים במחול אגדי עוטפים את שנינו, ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו, ונפקח עינינו והנה אל מסתתר הוא, ונבקש את שאהבה נפשנו ולא נמצאהו וירדפנו שומרי החומות וישליכונו ארצה. וטעם האהבה עדיין בפינו. ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו. אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה. ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס שיורידונו בתחנה הבאה, כי אנו לעולם עשויים מגעגוע לאהבה רחוקה. הזכויות לשיר שלך הם. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] לעולם לא נבין כוונה של מילה , אם לא נדע את קצה הבנתה, ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה, ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן ניבט לעיניים שיודעות טיבן. שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים. ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה: אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה למאיה על השתלבותה בנוף השקיעה,במחזה הקסום ביותר של הטבע,אשר בכל פעם ,לא נס ליחה של ההתפעמות של חדרי ליבנו,מהשחקנית הראשית,תחת עיניו של הבמאי הטוב ביותר ביקום. [ליצירה]
- [ליצירה] הנעלם הבא... משה היקר ,משה החביב , אכן לכאורה אין יותר מסעיר מהמסתורין של החיים והמתים, אך המושגים אותם הנך מבין ,טבועים במחשבתך וחתומים בהבנתנו הקלוקלת. וכעת כדי להבין את קצה הבנתם המחודש ,עלינו להקיא את החלב שינקנו משדי אימנו. רק אז יוכל שכלך ושכלי כמובן, להבין אפס קצהו של המסתורין הנעלם. "העולם הבא" אינו אלה הנעלם הבא שתגלה לאחר שיתגלה בפניך העולם הזה על בוריו. ועל כך אמרו חז"ל "עולמך תראה בחייך" . אין צורך להמית עצמך כדי לגלות את העולם הבא. שורש המילה "עולם" מלשון העלם . ואם תביט טוב בהטבע אז תצליח לגלות את הנעלם מעיניך והיא השגחתו של אלהים שהוא גימ' הטבע. ואכן הנגלות לנו ולבנינו עד עולם – פרושו -הגלוי לנו עד הנעלם הבא... ועולמות יש עד אין סוף. ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסים אל הלב אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב, נכנסים את לב האומר אותם. והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה, וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה, "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו" עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה בעינינו סוד האושר, אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות, סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת. "ואני קרבת אלהים לי טוב" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך... התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש... ח"ח ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אף על פי את קריאתך שמעתי, ואיני מתמהמה ואיני חומק ואיני שואל. והזמן.....? הזמן הוא תעתוע של הדמיון. ואני כאן,ומעולם לא הלכתי שאשוב. האלוקים שבך,הוא האלוהים שבי. המתיני וצפי לבואי... ואף על פי שאתמהמה... בכל זאת חכי לי,בכל יום שאבוא... שיתגשמו משאלותייך... וכמיהה שבך,תתמלא בסוד עליון... [ליצירה]
תגובות