ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הטעויות. תיקנתי. תודה לשי על תשומת הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, טוב שיש היסטוריה לדברים המתפרסמים כאן...נתקלתי, קראתי ונזכרתי כמה התגעגעתי לעונג שאת יוצרת ומעניקה לנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, הוצחקתי בעצבות ונעצבתי בצחוק. כל כך נכון אני רק לא מבינה למה?? בעצם אני כן... יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך ארז (בעניין פרוור) תשמח, כיוונת לדעת גדולים. כשקראתי (תוך הנאה משורותיך) ישר חשבתי על " אף לא פעם אחת" ואז ראיתי שפרוזאי העיר על זה. אז כיוונתי לדעת גדולים. אוהבת את כתיבתך. כאן ובכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את פנקס הקטן... [ליצירה]
- [ליצירה] צביטה בבטן, רשרוש בלב, גוש בגרון דמעה בעין. אתה פלא רסיס. אתה פלא. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, קראתי את השיר ובצבצה דמעה. לא, זה לא עוד תיאור פואטי שנחמד להשתמש בו באתר שירה, באמת בצבצה דמעה. שיר מהבטן, כמו שאני אוהבת. אמיתי כזה, פשוט... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל, אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות. עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה. לפחות כך בעיני, מרתק. נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לי, איזה כבוד, להגיב ראשונה, אבל אז בקריאה שניה כאבה לי הבטן. כל כך מעט מילים ועם זאת עוצמה מטורפת! אז חברים, הנה אני חוזרת בי, לפעמים מילים יכולות לומר כל כך הרבה! אפילו לעשות פרפר בבטן... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב כהרגלי בקודש, דגתי יצירה עתיקה שנגנזה וראויה שתקום שוב לתחיה. לעומת חוסר המשמעות שיכול להוציא אותי מדעתי לעיתים לא רחוקות, חוסר המשמעות שלך מוקי, עושה חשק לתור אחר חוסר המשמעות.. הכתיבה כל כך זורמת עד שיכולתי לצייר בדמיוני הפרוע סרט שלם שמתחילתו ועד סופו לא נחתך מהפרעה כלשהי. נחת. [ליצירה]
תגובות