הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הייתי מנכס אותו לעצמי, את זה הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ואם דיוק, אולי כך? "הייתי מנכס אותו לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ארספואטי יפה מאוד:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מנכס לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה. גם בלי "אותו" בקריאה נוספת, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. הייתי מפריד בין הבתים. [ליצירה]
- [ליצירה] עידכנתי את שמה. אולי עכשיו יותר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה צחיתי. אולי, יום אחד... מי יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד בשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] זה הכל? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה). [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
- [ליצירה] זו המלצתי! [ליצירה]
תגובות