לו נוכל להזרע שוב מחדש
להיטמן, להיספג בתוך האדמה נאחזים
מתקפלים עובריים, ראשנו בין ברכינו כמתפללים
לו נוכל כך לאגור כוחות, להיטען
לאסוף את עצמנו
לקראת טיפות ראשונות של גשם מבשרות
פריחה מחודשת.
[ליצירה]
שלום איש אחד
אני שמחה שאתה מסכים איתי ושיש כאן פידבק לדעות שלא הולכות אנטי אלא עם ומתוך. בזמן האחרון יצא לי להיתקל בהרבה מידי יצירות של יוצרים דתיים, אם זה בבי"ס לקולנוע מעלה ואם זה במקומות אחרים, שהטרנד שלהם בדת זה להתריס ולהוציא החוצה את כל התסביכים האמוניים שלהם. דווקא ב"צורה" שמחתי לראות את הצד השני, של אנשים שטוב להם עם האמונה והמצוות ומרגישים שזו דרך ביטוי אמיתית לנשמתם, וכך גם הכתיבה שלהם נראית. כמובן שזה לא אומר שאין מורכבות והתמודדויות, דווקא יש והרבה - אבל השאלה מאיפה זה נובע. ואני שמחה למצוא אנשים שהכתיבה שלהם נובעת מקול פנימי שמרגיש טוב ונכון באמונה שלו.
אגב, חזרתי לקרוא את השיר שלך "ציצית" - שמאד אהבתי אותו - והוא מדבר בדיוק על הנקודה הזאת, לא? ! של הגבולות והמגבלות לכאורה, שמתוכן אתה מוצא את הכח ואת הטוב ומגלה את עצמך באמת.
לא חכמה להתריס ולהיות אנטי כל הזמן, החכמה היא ללכת עם המורכבות של הדברים. ואת זה אני רואה אצלך, וזה טוב. לדעתי העניה.
[ליצירה]
מקסים
וכל כך אמיתי. כל כך חסרו לי שירי אמהות כאן באתר הצעיר הזה, שירים שיבטאו את החוויה החזקה הזאת ויגידו אותה בשבילי... תודה.
את מזכירה לי בשירים האלה את חוה פנחס כהן, ובמיוחד את השיר "תפילה לאם" - אם את לא מכירה - מומלץ!
תגובות