לו נוכל להזרע שוב מחדש
להיטמן, להיספג בתוך האדמה נאחזים
מתקפלים עובריים, ראשנו בין ברכינו כמתפללים
לו נוכל כך לאגור כוחות, להיטען
לאסוף את עצמנו
לקראת טיפות ראשונות של גשם מבשרות
פריחה מחודשת.
[ליצירה]
.
אהה.סיפור עם אורך נשימה כזה שצריך בסוף לפלוט אנחה.
מעניין שהנושא הזה ממש מעסיק אותי כרגע...איך לחיות "עם שורשים ועם כנפיים", כמו שאמר אמנון שמוש. גם להקים משפחה וגם להמשיך להיות יצירתית וסוערת.הילכו שניהם יחדיו?
כמו המסקנה שלך - גם לי נראה שלא.
[ליצירה]
טוב, אז ככה:
מצטרפת לקודמיי - הסיפור באמת כתוב טוב. מרתק. אתה כותב מעולה.
אבל התוכן, התוכן... חולני קצת, לא ככה? כבר אין דרכים אחרות לשמר את האהבה, או שהן בנאליות מידי?
חשבתי בהתחלה שזה סיפור על חיי נישואים ועל אהבה שהשנים שוחקות, משהו שכל אחד יכול להזדהות, אבל הסיפור קיבל מפנה לכיוון לא לגמרי מציאותי ולכן קשה באמת להזדהות.הסכמתי עם חתלתול.
בכל מקרה, כיף לקרוא אותך..
תגובות