חטא - הקפיטליזם,
חובט זה מכבר,
על עצמותיו של עם -
הפועלים;
רודפי - בצע
ותואווי - שמנת,
על הררי - הנאתם,
נחים בשאננת.
על דבש - זיעתם של ההמונים,
הם מעבים את כיסם;
ניצוקים אליו זהובים,
כמקרן - שִפעַם.
אך עונשם,
קרב בקצב - הסערה!
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
----
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
[ליצירה]
איך תדע?
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
הנה, על הוא דיבר!
דוד המלך, דיבר על חלקים נכבדים מהעלייה של שנות ה - 90, שבהם בכוונתי להילחם עד חורמה. אלה כלבים ומוצצי דם, שבאו הנה, כנחיל של מזיקים ונחשי - אֶרֶס, מתוך מטרה, למצוץ מיצים, מאחדים כמוני, שהצליחו להתקדם ושימים כלילות פעילים, במישור הציבורי.
בעלייה של שנות ה - 90, אני מתכוון להילחם בכל הכלים שיעמדו לרשותי. הם האויב, שאני כמו דוד המלך, לפני שלושת אלפים שנה: ארדוף אותו עד שהשיגו.
בברכת המהפכה האנטי - עולים!
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
לגבי תדמור
לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה.
חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום.
בברכה! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
ובכן!
העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה.
לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא.
לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו.
דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק.
בינתיים, זהו!
[ליצירה]
אין פה שום צביעות
מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'.
אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש.
לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות?
תגובות