עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
אוף!
כן שמתי לב לזה ואפילו ניסיתי שזה לא יצא ככה...
אבל... זה מה שיצא...
אל דאגה עוד כמה תגובות ולא יראו את התגובה הראשונה שלי ואז זה לא יהרוס לאנשים אחרים :))
[ליצירה]
כמה שזה מוכר...
מי לא...
אני חושבת שכל אחד היה נותן הרבה כדי רק לדעת מה יקרה... לא הרבה... אפילו רק דבר קטן אחד... ומשמעותי... ואז לחזור ולחיות בשקט עד שזה יקרה...
אבל אין מה לעשות... אי ודאות זה חלק מהחיים.
יפה!
תגובות