כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב.
גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה.
דווקא זה מה שיפה בעיני.
קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!)
[ליצירה]
ברור שברגע שהאדם מסתכל רק על המטר על מטר שלו, הוא מסתכל רק על חלק מהאמת אבל (בניגון, כמובן...) אני צריך להיות מודע לזה שאני מסתכל על סנטימטר כחול בחדר אדום, זה ברור, אבל כאשר אני אקלף את הצבע שלי, ברור שזה יפגע בסנטימטר הכחול שלי!!!!
אז כן, בגדול זה יפגע גם במהות החדר האדום (וגם זה מנקודת מבט מסויימת מאוד) אבל למרות שאני יודע שהחלק שלי כחול מתוך האדום, הכחול הוא הוא שיפגע!!
ועכשיו לשאלה שלי - עם חלק מן הדברים שאמרת, אני מסכימה אבל אני עדיין לא מקבלת את זה שיהודי, גם כאשר הוא נגד עמי עוזר לעמי בגלל שורש נשמתו. לכל אחד ניתנו כוחות מסוימים והוא יכול להשתמש בהם לטוב או לרע, ורע פירושו ל-ק-ל-ק-ל-! ברור שהאדם יכול לחזור בתשובה אבל דווקא זה מוכיח שהוא היה יכול להשתמש בכוחו כדי לקלקל ולהחליש את עמי!
שבוע טוב....
[ליצירה]
ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...)
קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה".
ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין?
אבל,
הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד...
דנדוש.
[ליצירה]
זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית....
תגובות