[ליצירה]
תשמע.
הפגנת פה יכולת מצויינת לתאר תחושות רגשות ומצבים מורכבים בעוצמה וברגישות רבה.
משפטים כמו: "בשנים
האחרונות גיליתי שאני נוטה יותר ויותר לשבת באפלה, כי בחושך
אני לא רואה כמה שאת לא נמצאת איתי. פיתחתי גם חיבה לחדרים
קטנים. בצמצום הזה, יש סביבי פחות חלל שאת אינך בו."
"טורפת הנייר"
או "בעוד שתי דקות אקום, במפתח אחד אפתח
את הדלת ובמפתח שני אנעל את פני"
ועוד, הם פנינים של ממש.
אבל לדעתי יש פה בעיה והיא, שבדיוק כמו ב'סיגליות' התסריט הוא לגמרי לא אמיתי. בעצם זה מה שקורין בלעז גימיק, זה סיפור דמיוני לחלוטין שלא היה ולא נברא, שהרי לא במשוגעים עסקינן. כמובן שהבעיה שהוא מסתובב סביבה היא אמיתית, אבל התבנית עצמה דמיונית. אפשר לומר שזו פרסומת למוצר שנקרא: "שמר את אהבתך". לכן לדעתי האישית אם היית לוקח את הרגישות הזאת ויוצר איתה משהו אמיתי באמת, ללא הצורך הזה להביא לאבסורד, זה היה נפלא.
מקווה שאני מובן, זר
[ליצירה]
מצטרף לשבחים וכו' אבל דווקא בגלל הרמה הגבוהה אני מבקש לומר שיש בכתיבה שלך עומס רב מדי של תיאורים וכן הגזמה בדימויים שנותנים תחושה של חוסר אותנטיות ולפעמים אף פתטיות.
סתם כדוגמה-- "המחיצה שביננו עמדה באוויר בדמות שרב
מחניק. השתעלת לתוכה. נשמתי אותה." לא צריך להיות ציני במיוחד כדי שזה קצת יעצבן לא? :)
לדעתי את צריכה לזקק את התאורים האלה
זר
[ליצירה]
ימצחיקים, יומהולדת לשימון מה לא הוזמנתם? היה נפלא, שרנו קצת שירי שלום ושכחנו מהמצב.
חזן, החיים שלי מתקצרים מדברים כאלה אז אני מנסה לשחרר קיטור.אגב אני ער לכך שזה לא תמיד ידידותי לסביבה.
תגובות