[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
חיים וכנרת - תודה רבה על תגובתכם.
וחיים לגבי השיר-
אז הדוברת היא בחורה והוא מופנה דווקא אל בחור
(הייתי צריכה לנקד את "הבל פיך" ו"ממך") הסיפור מאחורי המילים:
זו לא שינאה תהומית, אלא רצון לברוח, לשכוח ולהתנקות משקרים ו"דיבורים מתוקים" ועוד רעלים שאין בהם ממש שאותו אחד אליו מופנה השיר מומחה בהם.
(לכן גם ה"ממך" בסוף הכרחי מבחינתי...)
[ליצירה]
בכלל לא באמת פשוט-
"לבהות בך
דרך המראות
דרך חלון, ריק מאדים"
בכדי לבהות בה באמת ובפשטות אין צורך בתיווך של מראה או חלון זכוכית - יש ישר פנים...
שלא כמו שאר המגיבים - אני חושבת שאין פה כתיבה שונה משאר היצירות שלך.
אתה כותב מחשבות ותחושות הישר מהיד לדף וזה יוצא כן וזורם...
[ליצירה]
גם אני רוצה ללגום
מתווי המעיין...
מקסים
תוך כדי קריאת השיר התנגנה לי בראש מנגינה קסומה המורכבת מגיטרה שכשוך מים וגם חליל...
(משום מה מעיין מתקשר לי בראש לחלי).
אהבתי...