הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
אבל
הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
[ליצירה]
---
אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות.
[ליצירה]
המסר כאן מאוד חשוב ונכון, אבל...
משום מה יש כאן גם קיטלוג, של הומניסטים, פלורליסטים ושונאי הכללות, כשונאי חרדים, כשמאלנים.
כאילו הומניסט זה מילה גסה.
ואני כל אלו, ואדם דתי שלא שייך לקבוצה שמשתמע שהיא הדברים האלו.
וגם ההגדרה של אומנות כבטלה לא מצאה חן בעיני. לא צריך לפסול משהו אחר כדי לבטל את פסילתו של משהו אחד.
וכתמיכה:
יש הרבה רע בגישה החרדית, אבל צריך למצוא את הטוב ולהעלות אותו, ואת זה עושים רק ע"י אהבה, פגישות, שיתוף פעולה, שמחה ואור.
[ליצירה]
---
בקריאה ראשונה, השיר הזה מצליח להעביר את מה שעומד מאחוריו - מלבד אולי הביטוי "דינמיקת בריאות".
מאוד נהניתי מהקריאה שלו, מהזרימה, מהמילים שנוגעות זו בזו ויוצרות בהילות, ומתארות איזו אחדות ומורכבות.
:)
תגובות