ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
---
"על כן, אני חושב שהאמנות צריכה להתקיים לא לשם יופי עקר
וחסר מטרה כלשהי; חסרת שליחות ציבורית. אלא, על האמנות
להיות כלי להעברת מסרים שהאמן מאמין ודוגל בהם."
תיקונים לפי דעתי:
לא רק לשם יופי חסר מטרה ציבורית כלשהי, וכו'"
[ליצירה]
---
בת מלך, ע"פ הטרמינולוגיה שלך, אפשר להיות גם מרוקאית לא אמיתית?
עדה זה לא יהיה משהו שאני ארצה להעביר לילדים שלי. והכעיס אותי הרב אבינר ברעיון התמוה משהו שלו בעניין השידוכים באחד מגליונות 'באהבה ובאמנה' האחרונים, כשהכניס עת הסעיף עדה לדפי השידוכים שלו.
עדה נוצרה כדי שנוכל לשמור על קיומנו היהודי בגלות. כדי שנוכל לשמור על זיקה ליהדות הגדולה, של כל העם. עכשיו העדה נשמרת כשהנסיבות הפוכות לחלוטין.
ותקראי את תקווה לעיגול הנושן, באמת, את תביני אותי יותר טוב.
רן,
שהרבה פעמים אמרו לו שהוא לא תוניסאי אמיתית בגלל שהוא לא אוכל קוסקוס.
[ליצירה]
---
אני מתייחס רק לשורה הראשונה, ששבתה אותי.
זה ממש מזכיר לי את הרגעים בחורבות בית-הכנסת בסוסיא, בסיור, לפני שהגיעה כל הקבוצה, כששהיתי שם לבד, צופה על יטא, אוכל את השקט, מתקיים.
תגובות