ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] -- אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר? הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך. ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא - אבל זה אסור. ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה. וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבוי, לא דיקורים סיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם. דווקא לא כואב לי הראש, חזני, אבל לפעמים זה חיסרון שיש לך דמיון כזה פורה, כשמתחילים לחשוב על מוות, ומחלות. וסקוטיה לא גירתה את דמיונכם? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לרגע חשבתי שאתה שירה. כן, מסכים עם אסתר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בלילה, אני תמיד הולך יחף בעיר. ביום לפעמים. היום הלכתי וזה הכאיב לי נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ורק את שיר הפרידה ממני, הוא לא מחזיר הילד. ----- נקמתי לא תאחר להגיע. :) (פורום תרבות השתלט על אתר צורה) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא לצורה! תיהנה. יפה שאתה משתף... (זה לא עד *אנה* בכייה בציון?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה. לו יהי לו יהי אנא לו יהי כל שנבקש לו יהי. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- בסדר. [ליצירה]
תגובות