[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
סוערה...
בתור אחת שאיבדה את אביה בתור ילדה אחרי שנה וחצי של מחלה ולחימה, אני רק יכולה ללחוש לך שאני מבינה, מבינה הרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך...
לעיתים, כשרוצים להגדיר קטע מגדרים אותו בתור "נוגע ללב", אבל הקטע זה הוא לא סתם נוגע ללב- הוא ממש שולח חץ ומפלח אותו...
מהבחינה הזו- הקטע הזה נגע לליבי בצורה הכי עמוקה, והייתי צריכה את זה, כי היה זה פסק זמן עבורי להיזכר באדם ואהבתי, ועודני, ולכאוב כאב של געגוע, שעקב מרוצת החיים ההיסטרית- הרבה זמן לא כאבתי.
וסליחה שאני מנצלת את הכאבים שלך בשביל הכאבים שלי...
[ליצירה]
ענק.
זהו, ענק.
נ.ב. בדיוק היום חברה שלי מספרת לי שהיא צריכה להכין פעילות חברתית בנוגע לימים הנוראים לאיזה בי"ס וכמה נמאס לה מהמשלים הסטנדרטים, וכמה שהכל חד גוני ומשעמם, וממש "לא עושה את זה" לאף תלמידה,
אז זהו-
אני שולחת אותה לכאן- בריצה.