באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
[ליצירה]
התחיל ממש טוב ואז נדמה כאילו איבדת את החשק באמצע הסיפור ויצאת להכין לך סלט. לדעתי שווה לסיים את הסיפור.
חוצמזה, עידן השקשוקה קרע אותי מצחוק. ובכלל נונסנס חביב ומשעשע.
אה, ו"תנועת", לא "תנואת". סתם חשבתי שתרצי לדעת.
[ליצירה]
וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים
הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של
האתמול)". גדול!
[ליצירה]
לא יודעת, קצר לי מדי, לא ממריא.
דווקא התחיל מעניין, עם הבטחה. האמצע קצת קטע אותה והסוף כבר די היה מיותר.
אולי אם היית מאריך כל חלק נזה זה היה יוצא טוב יותר.
(אין לי מושג איך מבקרים מוסיקה. סליחה.)
[ליצירה]
אתה יודע, ינשוף, זה לא רק המשוגעים.
יש שפויים רבים שגם לא רואים הרבה מעבר לקיום היומיומי הנדוש של תשלום מיסים, והליכה בבוקר לעבודה, רק על מנת לחזור ממנה בערב מותשים.
זה לא דורש שיגעון. נהפוך הוא:
זה דורש ראיה נכוחה של החיים. ראיה אמיתית, שככה זה באמת צריך להיות. שצריכים להיות חזקים ומאמינים שיש משהו גדול פי כמה בעולם הזה ושזו הסיבה שלנו להיות כאן.
ואם אתה מכיר אדם כזה, אדם אמיתי, אז תכיר לי אותו, כי זו סחורה נדירה בימינו.
[ליצירה]
וואו, באה
שיחקת אותה!
איזה שיר יפה.. גמני חשבתי שזה למישהו, ואחרי שקראתי את כל התגובות - - זה כל כך שינה את ההסתכלות שלי. אהבתי את הפזמון החוזר. יש בזה חזרה שטובה לשיר.
תגובות