[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
[ליצירה]
בקשר למה שאמרת רעות לוי- זה לא תאור של בעל מכה. ממש לא. זה תאור של אדם (נפלא ד.א) שאוהב מישהי והיא לא מחזירה לו אהבה. והוא אוהב אותה באמת ובתמים. בלי משחקים. וזה לא בחור (בשום פנים) שיכול להרים יד על אישתו..מ-מ-ש לא. אני מכירה אותו,הוא עדין נפש שחבל"ז,לא כועס,לא מתעצבן,....ואני לא סתם אומרת מתוך ניחוש,אני באמת מכירה אותו טוב.
עטרת
[ליצירה]
נשימתי נעתקה.
אני א-ו-ה-ב-ת את השירים שלך!!
יאאלה! איזה יופי! אני משתגעת!
איזה יופי איזה יייייוווווווופפפפפייייייייי
מדהים.
מתה על הסגנון כתיבה שלך.
עטרת
[ליצירה]
הי רדף,
אין לי בכלל שאלות! זה לא העניין, עצם ההתקרבות זה עצם העניין, לא שאלות- את השלב הזה אני מקווה שפחות או יותר כבר עברתי...מה שחסר לי, זה ההרגשה,התחושה שד' פה איתי, עוזר לי, אוהב אותי,תומך..ועוד דבר שחסר,זה שאני מרגישה שאני,ע"י המעשים שלי,(או עצם זה שאני לא עושה כלום כדי להתקרב)-רחוקה מד'- שאני לא יודעת\מרגישה שהוא רוצה אותי בכלל בגלל זה. אם בכלל אני ראויה.
יש מבין?
עטרת
תגובות