את ההרגשה קיבלתי הבוקר
כשפתחתי את פי במקלחת.
הן היו שם.
עומדות במקומן
צמד חמד
חמודות.
לבן
ועוד לבן
הן שתיים.
"הרי לפני דקותיים
עוד הייתן שונות?!"
לא עונות.
אני שם חולצה
ויורד למטבח.
מלאכתן מיד תתחיל.
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
האם לכל שיר חייבת להיות משמעות עמוקה? האם השירים נטווים סתם כך כצילום חסר משמעות?
כמה צילומי שקיעות ישנן בעולם?
וצילומי שקיעות שלך?
לפעמים, כתיבה- כצילום
מילים- כתמונה
ואם נכתבו
אין אדם בעולם שיהיה צודק אם יאמר
"חסר משמעות או פואנטה".
הפשטות- כיופי הבריאה
יופי הבריאה - בפשטותה
הדברים המופשטים על ספת החדר.
וסותם.
תגובות