תולעים נוגסות ברקב
ליבי
ועיט חג ממעל
צורח במעופו
את המוות
שבבדידותי
איזו ר י ק נ ו ת
לחיות
בלי חיים
לחיות
בלי לשמוע
פעימות
והמיית
האהבה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אין ספק שזו יצירת מופת,ולמרות זאת קשה לי להשלים איתה,אם את לא שומעת את עוצמת העולם הזה זה דיי תלוי בך-צריך פשוט להתאמץ יותר. פעם כתב הר' קוק:'תמה אני על האוזניים האטומות שאינן שומעות את קול הרעש הגדול של העולם. רעש המביא חיים חדשים רעש של תחיה רעש של גאולה רעש של חידוש העולם' צריך רק מאמץ יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה, יפה שזה קצר. קראתי כבר מספר פעמים וכל פעם הבנתי עוד משהו ולא הבנתי עוד שני דברים. נפלא :) [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- אכן ממקום אמיתי השיר כתוב, מקווה בשבילך לאותם עוצמות של רגשות, לפעמים התחושה היא שדווקא רגש של אושר לא מעורר יצירתיות כמו כאב.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, ו... ונפלא וכתוב נהדר!!! הערה קטנה: התקשיתי עם השור- "ורווינו גשם ואוויר." נראה לי שיש לכתוב "ורווינו מ-גשם ואוויר", או "והיינו רוויים מגשם ואוויר"..... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך.... בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית. גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת... בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] מי לא היה שם.... אבל זה שווה את זה. ביטאת מדוייקות את רחשי לבם של רבים מאיתנו... הסכנה שבחשיפה, הריגוש הזה נוכח אותו סיכון, אותה ציפיה... [ליצירה]
תגובות