בתוך כל השקט
הזה
עצמתי עיניי
חלושות
ואז ראיתי דמותה
פוסעת בין
דקויות
המון צבעים
נשמעו
ולחש אימים
עטף
קולה הורוד
מלטף, מתפנק
וריח
של פעם,
צליל בדידות
ומרחק
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מירב ומיטב במחמאות- קסום! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משנה את הגדרת היצירה ל- "במשפט אחד"... חוצמיזה- יפפפפפפפפפפהההההההההה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, עדין, כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בטוחה שתגובה שלי תהיה מיותרת, לאור שפע החיזוקים שהומטרו ונשלחו מכאן למחבר היצירה, אולם- תמיד נחמד לשמוע עוד מחמאה, אז הנה אחת- ענקית!!! הרעיון, הביצוע, הכתיבה והניסוח... אח, מה נאמר ומה נדבר? קטע יותר ממשובח :) [ליצירה]
- [ליצירה] העברת את השמחה וההתרגשות שבעניין, בשמחתך- נשמח גם אנו.... [ליצירה]
- [ליצירה] א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד. ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זאת העובדה שהבתים לאבנויים באותה המסגרת, אולי זה חוסר המקצב, אבל זה לא זרם לי.... [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
תגובות