כשאעמוד תחת חופה,
ואומר "אם אשכחך תשכח ימיני" –
לא רק ירושלים תעמוד לנגד עיניי
(לך, בת גילי, בת חופתי)
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי ויצא לי משו כמו: אוה! עם פה פעור של בנאדם שמתנמס.. :) האושר. [ליצירה]
- [ליצירה] חייכתני... מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] למה כולם מתחתנים פה? זה לא פייר! בכל אופן, שיהיה לך המון מזל טוב וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לך. |ירוק מקנאה| בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואיי! איזה יופי של משפט...יופי של אהבה :) אני שמחה בשבילך, מזל טוב!!! =) [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בדיוק הרעיון. כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר. לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך. אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?! [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל.. ממיס את לבבותינו (רווקות! שילטו בעצמכן!) ואולי זו הכנות הנדירה בך שתמיד נוגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדהים.. זה ממש ממש חמוד. (וגם נכון...) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשבועה הזו, שהיא יכולה להאמר גם ביום חופתו וגם ביום חופתה... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] * (זה אומר שאהבתי?) איזו ריצה מטורפת וסוחטת-נשימה בין מטאפורות... אולי תחליטי מה את? [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אתם כלום לא חשוב, כלום לא עוזר כשעמירם והממזר איש ברעו רוצים לסנוט בחרוזים בלי מנגינות אולי במקום סתם לדקלם ומהשיר להתעלם למדוני משהו מסעיר על המסרים אשר בשיר? ולעמדתי שלי: אורי - ממש אהבתי את המשקל. מורכב ועדיין מצלצל נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזן - גם אם רבים אמרו זאת, הרי שהם ביטאו את ההרגשה ש-ל-ה-ם. ואילו בת מלך ביטאה את ההרגשה הפרטית ש-ל-ה. וכל קשר בין הדברים הוא מקרי בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. אני רואה לפי התגובות שגם היצירה שלך מתפרשת לכמה כיוונים, ופטישים שונים יפוצצו סלעים במגוון צבעים, בדיוק כפי שתיארת. [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי סוערה... איזה סיום... ואני חייב להעלות את התמיהה שנובטת מתוך הסיפור: מה באמת עמד שם? השנים או ההשקפות? חוצמזה את יודעת לספר בצורה מדהימה. כמו מספר שיושב מול קהל מכושף. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא אני לא מסכים. לא שייך לתת תגובה אחת בודדה על בציר כזה של עסיס נפלא. אז רק רציתי להגיד, כאן ועכשיו, ש - "כמה אני מרגישה ניכרת" הוא אחד המשפטים החזקים ביותר שקראתי מימיי. ובנימה מבוסמת הייתי אומר: "עווווווד!!! עווווווד!!!!" אך תגובתך שלך, הכותבת, העכירה את צלילות היין והפכה אותו לדם-ענבים (או דמעות ענבים). אויה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! אני שונא לומר מה שכולם אומרים, אבל מה לעשות וכל הסופרלטיבים כבר מופיעים בשורות שמעלי. פשוט מדהים, ההקבלה שבנית בין מערכים מתימטיים קרים וחסרי אחיזה במציאות לבין החומרים המרכיבים אותנו. מעולה מכל הבחינות. [ליצירה]
- [ליצירה] למביט מהצד זה לא פאנץ' ליין. הקטע איננו בונה את עצמו לקראת השורה הזו. זו פשוט השורה המסיימת. [ליצירה]
תגובות