[ליצירה]
בשיר
היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך.
הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות.
לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה.
לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה.
הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!!
[ליצירה]
והלטתי פניי
להסתיר את הדמעות שצרבו
כדי שלא יראו
שאיש לא ישים לב
אך
מה אני מדברת שטויות
אני כאן
לבד
מחפשת אחר משמעויות לכל דבר
חורשת תלמים בשאלה "ומה אם...".
[ליצירה]
לאחר שקיבלתי את רשותה של גברת אריאלה:
"שולח: אריאלה אריאלה
ההודעה:
שי
השיר מקסים, אך הדימוי של חולצה חדשה בתוך ארגז בגדים משומשים
מלוכלכים לא מסתדר לי.
כי הרי הגעגוע הוא ישן ולא חדש
ועל פי עצם היותו געגוע מדוע הוא בארגז הכביסה ? כדי למחוק
אותו ?
בסדר, אפשר למחוק ולכבס. אך אז הוא לא חדש.
בפירוש החולצה החדשה לא נראית לי.
אולי חולצה מועדפת
אולי חולצה רלף לורן שעלתה אלפי שקלים
אולי חולצה יפהפיה שנכמר לך הלב לכבס אותה
אבל היא לא חדשה
נשלח: כביסה לבנה
תאריך 10/7/2006 10:22:52 "
[ליצירה]
[ליצירה]
לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן.
שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש.
תגובות