בס"ד
"שום צבא אינו יכול לעמוד בפני אידאה שהגיע זמנה" - ויקטור הוגו (סופר)
'שום אידאה אינה יכולה לעמוד בפני צבא שעבר זמנו' - טובי (סיים לספור)
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו"? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי מה רצית אבל קרעעעעעת אותי מצחוק עם 'סיים לספור'... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] . הו, מזל טוב! ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך. שנרים כוסית? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שנון (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להעיר לאלפא זה רעיון מעולה לסיפור.. קדימה - כתבי על הזרע שצמח לצד השני, בעקשנות אינסופית, עד ש.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי את ההתאמצות לא להתייחס ברצינות (ואולי זו לא ההגדרה המדוייקת, אבל אני לא מתכנן להתאמץ לתת הגדרה שכזו, לא ממש נחוצה כאן [בדיוק כזה דבר.. :-))]) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-) חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?" משם הסיפור המשיך. אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה. כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה. מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה לא אני - זו האבן הסיבה שיש אבן כזו גדולה על פי הבאר (ולא סתם כיסוי) היא כדי שאנשים לא יבואו לגנוב מים מהבאר (כך אפילו הגננת נומי אמרה) - כך שכנראה לא היתה שם כמות אינסופית של מים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
- [ליצירה] סגנון קליל וטוב בדיוק מה שהייתי צריך אחל'ה של סיפור (אגב, גמני חשבתי כמו חתלתול - פשוט מדובר בסיפור איגיון חביב, ולמען האמת? אני חושב שאולי גם כדאי להשאיר אותו ככזה..) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד מאד מתאים לשם הקטגוריה - הרהור. מזכיר לי את תחילת הסרט "אדפטיישן" - ההרהורים בהתחלה של "צ'רלי קאופמן", מומלץ לראות - אחד הקטעים הבודדים שהצליחו כמעט ללכוד את ה'הרהור' [ליצירה]
- [ליצירה] קורבן? הוא לא קורבן יותר מנהג אוטובוס שמקדיש זמן לעבודה שלו - גם הוא מקריב משהו וגם זה לעבודה\בנוסף לעבודה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד כתוב טוב וכפי שאמרו כאן לפני - זה דורש הרבה כישרון לקחת עובדה קטנה ולעשות ממנה מטעמים כפי שעשית [ליצירה]
- [ליצירה] הוא מצא חן בעיני אז, כשקראת אותו והוא מוצא חן בעיני גם עכשיו :) כפי שאביב אמר - מעלה ניחוחות של פעם.. [ליצירה]
תגובות