[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
א. שי הוא לא יוצר חדש באתר, השיר הזה מבטא גישה ישנה ומוכרת, וזה לא עליהום אישי עליו, ולכן אין "צורך לצאת להגנתו". מכיוון ואני יודעת שלשי יש את קהל הקוראים הקבוע שלו, שמתחבר ליצירות האלה, אני כותבת את הדברים כאן, ולא אצל יוצר שעלול לקחת את הדברים קשה.
ב. הכי קל לקחת את הדברים לקיצוניות. לענ"ד, מי שאמור לבצע את הסינון הכי רציני זה היוצר עצמו. עורכים לא מתיימרים לקבוע איכות, וגם ממזר טרמפיסטים ואנוכי לא מתיימרים לעשות זאת, אבל יש באתר הזה מעל לחמש עשרה אלף (!!) יצירות, והאיכות נעלמה אי שם בין הררי הכמויות. אם הגרפומנים רוצים שמישהו יקרא אותם, חייבים לאזן את קצב הפרסום, והדרך היחידה לעשות זאת מוטלת על הכותבים.
אני חוזרת על עצמי, אבל כנראה זה לא ברור דיו: אני לא טוענת שהשירים לא טובים, רק שלא כל שיר צריך להתפרסם.
[ליצירה]
....
אני מניחה שמה שינשוף טוען יכול להתקיים רק כשאתה מאוהב בזה שמולך ולא בלהיות מאוהב. ואת הלהיות מאוהב, החתונה באמת עלולה להרוג. כי כבר אין אפקטים, רק לקום אחד מול השני כל בוקר.
(והאהבה שלי היא לא האהבה שלו)
[ליצירה]
חת,
אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה.
אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות.
אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה.
[ליצירה]
אתם בטוחים שזה המקום לדיון פוליטי? כי אני בטוחה שלא.
אוסף, כוכב צודק, שזרת היטב את שני הבתים. שיר רגיש ויפה. (אם כי, הייתי מעדנת יותר את קיטועי השורות).
כל טוב.
ערוגה.
[ליצירה]
חמודים, אלא אם כן יש לכם הערות קונקרטיות (סטייל שי) או הצעות אחרות, עולם האסוציאציות שלי נשאר הקובע. (הייתי ממשילה את זה לגמרא, שצריך הרבה רקע כדי לזהות שהמשפטים הפשוטים הם בכלל קודים, אבל זאת לא גמרא, בסה"כ סיפור של חורף).
קצת"ח- לא הבנתי למה היה חשש לחשיפת יתר דווקא בחלק העליון, אבל טוב לדעת שהצלחתי. :)
כרוכית- מי שמכיר, יודע שזה לא שלי. מי שלא מכיר המשפט חסר משמעות עבורו, ובכ"ז עומד בפני עצמו. האם בכל פעם שאת אומרת "יש דברים נסתרים" את שמה גרשיים?
וצ', אם אתה מארגן כבאית, אני מארגנת לך עותק.