הזרות בינינו מורגשת
כשהיא מניחה ראשה על כתפי ונרדמת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה, נדמה לי. זה טוב, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] למה טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] ההרגשה, חשבתי שהיא טובה. אז כנראה אני מזדהה עם מה שלא [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש לא מבינה אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, מה טובה? ומה פירוש "מזדהה עם מה שלא"? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה דווקא להפך! אם מישהי נרדמת עלייך זה רק מראה שהיא סומכת עלייך, מראה על קרבה ולא על זרות... [ליצירה]
- [ליצירה] לא. הזרות באה ממנו, לא ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... עכשיו הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מזדהה. שומר נגיעה. זה מציק, אבל זה טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] בררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן!! שיר שלא זרם לי כל כך בהתחלה, זאת אומרת, ניתן להלחנה? [ליצירה]
- [ליצירה] מי רואה את הברבור? [ליצירה]
- [ליצירה] אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד: דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד: "ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת או שפה אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ 'לא אני ולא אתה תקבע באיזו שעה' " לכן: "לכן היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של עוד שניה". .. כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו.... באמת הייתי שם. ושם. ושם. ולבסוף: "ומה יהיה בסוף"? שאלת שאילתה. שאלה. כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"? שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה. ט ע י ם ? חושו בטוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב הנקרא משירך אינו ... [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נפלא. יורם, איזה יופי. היית משנה אותו קצת, פחות מאלץ. צריך לחשוב איך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] בח בח בח, איזה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
תגובות