ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומדוע על פי האגדה סירס את הלווייתן ואת הנקבה המית והמליח בשרה לעתיד לבוא וכל זאת כדי שלא יתרבו ולא יחריבו את העולם ? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה ראשים כאלה. הוא צריך להודות לך ולא להיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חושבת שעוד יבוא יום והיא תיכנס לפטפוט ארוך יותר אצל בעל החנות. מפני שהוא עדין נפש, ויש לו גור חתולים, וחש במצב רוחה. והרי כל העולם שבשם כולל הדמויות הם מִבְּשָׂרָהּ של הסופרת , כולם אותו אדם, ויש שם גרעין של תקווה ושל אפשרות של עתיד ... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זה תרגום מאטלקית - רמה שלי בערך של 4 יחידות - אך כל אוצר המילים שם ידוע לי. וכשיורד גשם ויש ברקים וקר ואף אחד לא מטלפן, פעם נשים היו רוקמות ? קוראות בכתבי הקודש ? סורגות ? - אני מתלבשת על השיר הפשוט הזה ועובדת עליו. קרדוצ'י זכה בפרס נובל לספרות ב 1907. יצירה זו שלו נמצאת בסוף ספר לימוד האיטלקית שבידי. איטלקית היא שפה בעלת הברות רבות.כשמאזינים לסרט באיטלקית ומסתכלים בכתוביות מרגישים שהדוברים פולטים שם צרורות של צלילים לעומת הכתובית או התרגום. כשמתרגמים משפה שאינה כמעט שפת אם שניה (כמו שהאנגלית היא בעבורי) התחושה היא אחרת לגמרי וגם נעשים מודעים לנקודות שכבר מתעלמים מהן. תודה ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מאתגרת [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקסימה. נסה להעתיק עם הניקוד וכולי מההערה לתוך עמוד היוצר שלך אֶצְלִי בֶּחָצֵר הָאֹרֶן הֶעָבוֹת כּוֹעֵס וְעָצוּב הוּא מַגִּיר לְלֹא הֶרֶף אֶת דִּמְעוֹתָיו הַדְּבִיקוֹת מֵאִיִּים לְהַטְבִּיעַ הַכֹּל בְּיָם שֶׁל שְׂרָף הַמַּצְמִית וּמְאַכֵּל הַכֹּל. הָעוֹרְבִים לְעֻמַּת זֹאת הִתְרַגְּלוּ כְּבָר לְפֻנְדָּקָם הֵם מְבַקְּרִים בוֹ מֵעֵת לְעֵת לִטְבֹּל רֹאשָׁם בַּמַּיִם הַצּוֹנֵנִים וְלָקוּד אֶת קִדּוֹתֵיהֶם הַחִידָתִיּוֹת וְרַק אֲנִי עוֹמֵד תּוֹהֶה בַּתָּוֶךְ מְעֻלָּף מֵעֹמֶס הַחֹם מְיַחֵל כְּבָר לַסְּתָו כִּי אַךְ מִמֶּנוּ תּוֹצְאוֹת חַיַּי [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח להדס. אני אוהבת איך את יוצרת מאביזרי היומיום. הרהורים רבים מעוררת היצירה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] סוד טהור ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים דימויים מיוחדים - העכבר והחרכים, הנחש, הצמר של השמיכות - לפעמים כשאני כותבת אני שומעת קול אומר בפנים - אל תשקרי - תכניסי את המילה האמיתית - ולפעמים כך אני עושה ולפעמים לאו (הרי לא כתבתי מאות שירים) ומה שאני רוצה לומר הוא שהשיר שלך עדיין עטוף בהרבה צעיפים. אך אין בזאת מן הביקורת כי אני לא חיה בעולמך וייתכן שכאן בצורה יש קוראים רבים שכבר היו בתוך הצעיפים הללו. ליאורה [ליצירה]
תגובות