תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בנשימה עצורה. באמת כתוב טוב, אבל לא הבנתי מה כתוב. ציפיתי לפרטים שיעזרו לי להבין מה קורה - ולא היו. מה המשמעות של כל זה? מה זאת המערה - מסע לנבכי הנפש? אודה לך מאוד אם תסביר למה התכוונת! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... מאיר פרידמן דובר רוסית? מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה מתאים יותר לסיווג "שירי ילדים". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יש לך יכולת מופלאה לתאר מצבים ורגשות בצורה כל כך מדוייקת! (אבל בקשר לתוכן - קצת מסוכן להשתוקק לאביר. הגבר הממוצע הוא לא ממש כזה, את יודעת..) [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה הרי כל כך קל. תנו לאדם מוכשר משימה: כתוב שיר-זעקה שמוחה על צביעות, ומיד תקבלו עשרה כאלה, וטובים. כי זה באמת לא כל כך קשה לזעוק. אבל לדעתי אפשר להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו כחברה. קצת צביעות זה לדעתי די הכרחי. אם לא היינו צבועים היינו פוגעים באנשים הרבה יותר. שהרי אי אפשר להכריח אנשים להיות שם *באמת*, במקומות הקשים האלה, לכאוב באמת את השכול הזה. זה נורא קשה ואנחנו רק אנשים! ואם לא יהיה כל השואו מסביב ליום הזה, אנשים שלא חוו את זה אישית פשוט יעדיפו לא לחשוב על מי שכן, אף פעם. - וזה לא היה יותר כואב מצביעות? אבל זה נכון שהצביון שנותנים ליום הזה מוטעה. זה הופך להיות יום של "בואו נהיה עצובים" במקום יום של "בואו נחלוק כבוד לאנשים שמסרו את חייהם בשביל העם והארץ, ונלמד מהם". ועם יום של "הבה נבכאה הבה" באמת קשה ומכאן הצביעות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אני מקנאת בה! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] צחוקים! אני מחזיקה עפרון בדרך מאוד דומה! וכולם כל הזמן מעירים לי על זה! לא קלטתי את זה בכיתה א', מסתבר... לגבי הציור - היה יותר יפה עם היה מלא יותר. הצללה וזה. וגם - המפרק שמעל האצבע שנקראת "אצבע" בולט מדי, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זרתוסתרא הוא נביא פרסי שהפילוסוף ניטשה השתמש בדמותו כדי לכתוב את אחד מהספרים שלו "כה אמר זרתוסתרא". אולי אם היינו מכירים את הספר היתה משמעות כלשהי לשיר?? [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד הפעם - זה ממש מוזר איך שהאגדות שאת מתגעגעת אליהן ומבכה את אובדנן הן דווקא אלה הרוויות אכזריות ורוע? למה לספוד לדרקונים ומכשפות, ולא לנסיכות ופיות, נאמר? כי זה יותר מדי בנאלי? כי בעולם שבו היתה אכזריות קמאית טהורה, שרדפו מכשיפות ופחדו מדרקונים והקריבו נסיכות למולך --- יש יותר מה? יותר אקשן? יותר עניין בחיים? [ליצירה]
תגובות