נהרות שזרמו אליי
כבו
ופסקו מנדוד
איך נותרתי
בצמאוני
ובשוועתי
לטיפת נחמה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנהרות כבו? ופסקו מנדוד? דימוי המעניין לנהרות. הבשוּרה אחת מילה בודדה? ומדוע אין תמיהה בסופה? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מדוע תתמה אותה שורה? ומה משמעות האמירה? אנא הסבר, פרשן, הדגם ונמק... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נהרות שזרמו אליי כבו * נהרות "כובים"?! ופסקו מנדוד * "מנדוד"?! *איך נותרתי- משמעות המילה איך כתמיהה חפשי מילה חזקה יותר? בצמאוני ובשוועתי לטיפת נחמה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ. כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, התוכן נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם- עכשיו זה זרם לי יותר... אם כי, מסכימה איתך שחסר שם משו לפני השורה- "אפשר להיות נבוך תודעה"... אבל- בעיני זה טוב יותר עכשיו, והקטנוניות נמשכת.... ;) שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר רגש ומחשבה... לכן אולי יש לחיות כל יום ויום, כאילו אין מחר ועם זאת- דווקא בגלל המחר!!! השורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- אני לא מחדשת באומרי כי כמה מילים שלך יכולות להשאיר רבים וטובים נטולי מילים. מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
תגובות