נהרות שזרמו אליי
כבו
ופסקו מנדוד
איך נותרתי
בצמאוני
ובשוועתי
לטיפת נחמה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנהרות כבו? ופסקו מנדוד? דימוי המעניין לנהרות. הבשוּרה אחת מילה בודדה? ומדוע אין תמיהה בסופה? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מדוע תתמה אותה שורה? ומה משמעות האמירה? אנא הסבר, פרשן, הדגם ונמק... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נהרות שזרמו אליי כבו * נהרות "כובים"?! ופסקו מנדוד * "מנדוד"?! *איך נותרתי- משמעות המילה איך כתמיהה חפשי מילה חזקה יותר? בצמאוני ובשוועתי לטיפת נחמה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ. כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי! [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ, תודה, אכן מרגש ואפילו קצת מביך. אני חוששת שיוחסו לי כאן תכונות לא לי, והלוואי והיו בי, אבל - תודה. יוסי יקירי, העונג כולו שלי. הכוחות נמצאים בך - הם לא באו ממני, רק צריך להדליק את האור, בחדרי הלב הנכונים.... לחיי שנה של אושר!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פשוט ועדין. נהניתי לקרוא- מזל טוב?! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
- [ליצירה] בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך. כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת. נוקב, עדין, חזק, מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה משובחת, אחת מהטובות ביותר שלך. פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפייפייפייה! כתוב נפלא, מלא תוכן ועומק ו... אח, מהמשובחים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר. תודה. [ליצירה]
תגובות