מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] זה פלא *. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שקריאת הבגידה מופנית כאן בעיקר אל הדוברת עצמה - והבגידה היא בדברים שגדלה עליהם. יחד עם זה, הסוף באמת מדבר על בגידה בין בני זוג - ככה שנשארתי מבולבלת, עם שני כיוונים אפשריים. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרייך שזכית... [ליצירה]
- [ליצירה] וכמה יפה כתבת את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] צל, לא ראיתי שהופיעה כאן מילת ביקורת אחת על הרעיון העומד מאחורי הטקסט, אלא אךורק על הביצוע, ואני חושבת ש*זה*, אכן, מאה הרבה מאוד. אדם, ולא משנה מה הוא רוצה להגיד, שבא להעביר אמירה כלשהי - חייב לכבד את קהל הקוראים שלו. אם באמת הנושא כל כך בוער לכותב, בוודאי שישמח לביקורת בונה שכזאת, והלוואי עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] את שבעים פני הרגש כופפנו לשמך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, ומעביר טוב את התחושה. שני דברים שהפריעו לי: בכמה מקומות, השבירה של השורות נראית לי קצת מיותרת. לא צריך לשבור שורות רק כדי שהן יצאו קצרות. דבר שני - הסיום. השיר חזק, כתוב טוב - אבל הסיום מקטין אותו מאוד. העובדה שהדוברת כאילו חולמת מאוד צמצמה לי את השיר - הרגשה מפוספסת, וחבל כי הוא יכול יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה כואב וזה יכאב ובסוף החזקים יכסחו לחלשים את הצורה. אני מבינה את המחאה שלך, האמת. אבל אלימות זה לא פתרון לכלום, וזה סתם יסבך את העניינים. מה גם ששוטרים קיבלו אישור להפעיל נשק חם, ועכשיו לכו תדעו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת. מצחיק זה לא. חזק, כן. [ליצירה]
תגובות