[ליצירה]
יש לך פוטנציאל, זה בטוח. אבל נתקלתי כאן בכמה תופעות מאוד מוכרות בכתיבת פרוזה - 'החדר הלבן' - ההתחלה בסביב "ריקה", פתיחה נפוצה מאוד שמראה בעצם איך המחבר יושב מול הדף הלבן ואין לו מה לכתוב [?]'סימנים גרפיים' - הדגשות, סימני קריאה וכו'; יש עוד, אבל אני מאוד ממליצה לך לקרוא את לקסיקון טרקי סיטי, מכיוון שכל מה שצריך כדי להמנע משגיאות מסויימות הוא, פשוט, מודעות.
והלוואי שעוד הרבה אנשים יכתבו בדיוני P-:
(אם אתה מעוניין בקישורים לטרקי סיטי ושות', אני אשמח)
[ליצירה]
כנ"ל לגבי חריזה.
המשקל אצלך לא מדויק - משקל הוא מספר ההברות בשורות המתחרזות וההטעמה שלהן, כך שבקריאה בקול הן יתאימו אחת לשניה. נתן יונתן עושה את זה נפלא, גם בשירים הלא-מחורזים שלו.
[ליצירה]
ביקורת [אם אתה לא מעוניין- כאן הרגע להפסיק לקרוא]:
הרעיון מובן, הביצוע מחופף מאוד. ניסוחים מסורבלים כמו "מחשבותיו אדישות וערפול אופפים", "בעודו יושב וממתין לפגישה מולו ניצב אקווריום גדול" וכו'.
המשפטים ארוכים מאוד מאוד והשאירו אותי בלי חמצן בכלל, פסיקים חסרים בהרבה מקומות וככלל הקטע היה בהיר יותר אם היית כותב את המשפטים בצורה ברורה יותר וקצרים יותר. מה הסיפור עם הפיזיקה? אם יש לזה פואנטה, אני רוצה להבין מה קורה שם.
תעשה הגהה לקטע, זה א"ב. אתה יכול יותר.
[ליצירה]
וזה כואב וזה יכאב ובסוף החזקים יכסחו לחלשים את הצורה.
אני מבינה את המחאה שלך, האמת. אבל אלימות זה לא פתרון לכלום, וזה סתם יסבך את העניינים. מה גם ששוטרים קיבלו אישור להפעיל נשק חם, ועכשיו לכו תדעו.
תגובות