חָברו את שורותיו
עכשיו נתקו
חלקו
הפרידו לפרודות של מילים.
בתוך סבך עצום של תוים, נקודות ומשמעויות
ניצב בגאון
סימן שאלה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. התמימות שבכתיבה. בלי נושא מסויים הזועק שידרשוהו. אין ספק שזו כתיבה מיוחדת מאוד. שכוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] די בשיר אחד ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] די. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:) להזכיר: גם לי היה אחד כזה: על המדף ערימת דפים עם שירים גמורים נשכחים את השיר שכתבתי לך לא רציתי לגמור חסרה בו רק מילה שיישאר כך עם סימן שאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה מעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא משנה למה התכוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורי שפיות השפיות ניתנת לוויכוח. השפיות ניתנת להפרה. השפיות נוטה להיעלם בשעה שאת מביטה בי ככה. השפיות חוזרת אחרי הנשיקה. אי שפיות היא כמו שקט, שהולך ומתפשט בתאים החשוכים. אי שפיות כגלי צונאמי, כחול עמוק ופוגע. אי שפיות ניתנת לתיקון, ע"י אי שפיות נוספת. לסיכום, שפוי או לא, אתם תחליטו. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם חושבים שיהיה טוב למספר את הבתים? מבקש עזרה, שי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו מוכן להלחין את זה?:) [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את "יקירתי" במדור של אדם ברוך במוסף "מעריב". מכירים? אוהבים? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב אבל מאיר, הסוף קצת נדוש. לא מתאים לך. אולי סיום אחר? [ליצירה]
תגובות