ואולי
נולדתי באמצע התמוז
כדי לאזן
עצבונם של אלו
.הבחרו למות בו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפהפה. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מניחה שהשיר הזה יעשה זאת עבורך .. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?.. וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה". [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. הייתי מצמצמת קצת את המלל, וגם יש לומר "התמודד". [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא, דווקא הבית האחרון האמור לסגור את המהלך, הרס לי אותו..שני הראשונים מקסימים, כיף להגיע אליך באקראיות [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני מלא בחזרות מיותרות לטעמי: להצטרף אליי=להטות כתפך על כתפי=פוסעת לצידי=יד ביד.. אבל הבית הראשון מקסים ממש [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אני כאן. מאוד אוהבת את הקטע הזה. [ליצירה]
תגובות