איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
למה?!!
איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך....
בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית.
גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה.
[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
[ליצירה]
אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי.
[ליצירה]
מצויין!
משהו בשלושת השורות הראשונות הפריע לי, גם בקריאה שניה, לא מצליחה להגדיר מה בדיוק, הפתיחה קצת... לא בטוחה מה לכתוב- בומבסתית, יומרנית או סתם לא באה לי טוב אבל היצירה הזו מצויינת, פשוט נפלאה ומופלאה.
בכתיבה, במקצב, בצורה, ובתוכן.
נפלא!!!
תגובות