גוף מטיל צילו
על העיר הגדולה
עליה, על יושביה.
מעליו
מידת הרחמים.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את הקצרים הטעונים. זה, לדוגמא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר מידי (לי). הבנתי את העוצמות שאמורות להסתתר מאחורי, ובכל זאת... תודה לך. על הניסיון (-: [ליצירה]
- [ליצירה] 12 מילים וכה חודר אל עומק הנשמה, דומני ששמעתה שירה בהיותך עוד בבטן אמך. כל זה נכתב בתקווה שלא תפגע. שיר קצר, החוסך במילה מאחוריו מסתתרות מהן רבבה. תודה, תודה, שוב לא תעיתי את מחיר תשבוחות כרגע פדיתי. המעריץ: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] --- חביב! אבל -יכולה להיות גם משמעות אחרת: שהכל ייצף לובן -יונים? :))) לובן יונים יכול להתפרש כחריונים (לא עלינו) הנוחתים לעתים על ראשים תמימים... [ליצירה]
- [ליצירה] רצוא להתרצות ברחמי העליון רצוא ושוב בין הרע והטוב [ליצירה]
- [ליצירה] גוויעה, תקומה ובניין בחולות, בין זרועות וברחבי הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] היבט מעניין על החורף, לכל אדם יש את התמונה החורפית שלו [ליצירה]
- [ליצירה] שכול, אובדן ולידה של משהו חדש בעת ובעונה אחת, וזהו בעצם סיפור חיינו: מעבר דק בין יגונות לששונות [ליצירה]
- [ליצירה] נחמו נחמו. בתקווה שיכו שורש מחדש [ליצירה]
- [ליצירה] אפור ולבן האחד צבע הקדרות הפושה של החורף השני -צבע הקצף והגלים חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] --- זו שירת סירנות מספירה אחרת לחלוטין, ולוואי ונשמע שירה חדשה של שלום ומנוחה [ליצירה]
- [ליצירה] לשיר אנחנו דווקא מכרים ותיקים. בגלגול הראשון שלו שמואל היה חבר נלהב בתנועת מולדת בבאר שבע וגם אני הייתי שם וזכיתי להכירו... אחר כך נפרדו דרכנו - אני המתנתי והוא עבר בדיוק לקוטב השני. אבל אני ממש מחבב את הבחור כי יש בשיריו הומור לא מודע ויש לו פוטנציאל אדיר לסאטירה משעשעת.ואת זה אני מנסה לעורר בו. כמו כן, אני לא תוקף אותו אישית חס וחלילה, אלא רק את דעותיו. אם תדפדפי אחורה תגלי שלעתים אני מחמיא לו. רק אני מקווה שמנהל האתר ימצא לרב ירושלמי איזה שידוך למהדרין ואז ירושלמי יתמתן ויתחתן בעזרת השם [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא. ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם. אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום. שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו. הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר. [ליצירה]
תגובות