לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן המר ממר
שבליבך.
לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן האש הצורבת
שבחובך.
גמעתי דמעותייך די,
כעת גמעי את
מדמעותיי.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי זה מקסים! התרגשתי לקרוא, כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מאד חכם ונועז! נסה לומר את זאת לבחורה ונראה אותך! הו אהבתי ועוד איך! אתה מתחיל להפתח כך אני אוהב אותך! חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חד כתער , צורב ובהיר כשמש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחל תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...." בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות! (ציון: מי אני שאחלק ציונים?) תודה, בועז [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. חבוי רעיון יפה מאחורי השיר הזה, אך הוא מסרב לעלות. לכך כמה סיבות: החריזה מדכאת אותו ע"י חוסר זרימה. הקורא צריך לעקוף את המכשולים שהנחת לעצמך בכדי להבין את הכוונה. הרעיון לא מבוטא מספיק טוב. יש תיאורים מעולים ושפה נהדרת, אך היא לא עוזרת לקורא. חבל. חוץ מזה, יש כמה מקומות שהחריזה לא נמצאת בהם במקום. כדאי להוסיף מילים קטנות פה ושם כדי שהחריזות הכובלות יבואו במרווחים שווים. הסיום היה יכול להיות מקסים, אך הרעיון לא מודגש מספיק בגוף היצירה. מצטער... לא התכוונתי להיות קטנוני כ"כ, אך זה מה שיש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... הרעיון של השיר באמת גאוני, ואני חושב שזה ידוע שזו ההתמחות שלך בכתיבה. המקוריות. כתיבה ושפה משובחות. שכוייח! גם מבנה החריזה לא עוצר את הזרימה ומותאם בדיוק כפי שצריך. לדעתי ניסית להחדיר לכאן יותר מדי צדדים שונים של מחשבותיה של מיכל, וקצת סירבלת את השיר, אבל אני סתם אחד שאוהב אחדות ופשטות. בהחלט אהבתי את "לו אך משכני המלך אחריו". הסיום שלך פשוט נפלא ומרגש... ביטויים מקסימים. משקלים הם לא העסק שלי. אני מפנה אותך למשוררי ימי הביניים, או לאחרים שלמדו זאת באתר (כגון המגיבים הקודמים). תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] ציפור ליגלי. לפחות תקשרי לה משהו ברגל, שידעו שאת הבאת אותה לעולם! חמוד. פלאות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מסכים עם ערוגה בנוגע ל"הזה", אבל זה מצויין בכל זאת. עירפול מסויים של דימוי? יכול להיות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. יהי זכרו ברוך. הניחי לו פרח בשבילי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר... אני תמיד נהנה מנונסנס טוב, והצלחת להצחיק אותי. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. אלצהיימר? אך היכן ליבך, כאשר מדברת אלייך סבך? בעולמות עליונים, מקווה אני. מגבלות האדם. (היית חסרה - במפגש) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מילים איתנות. יפה! יש עבודה לא רק על הנוער, אלא על כל העם. ויש הרבה מה לעשות... אז חיגרו חגורות בטיחות, וצאו לדרך! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה ביותר, למרכז את המצלמה על אדם אחר בסיפור. חביב בהחלט. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד... * החריזה מתחילה להוות קצת בעיה בשיר הזה. היא מסתדרת חלקית עם הכתיבה. מצד אחד היא תואמת ונותנת זרימה, ומצד שני, בעיקר בבית הראשון והשני, יש קצת תזוזות לצדדים לא רצויים. נסי יותר לשלוט בחריזה ע"י שימוש מרוחק (ולא שורה-חרוז ראשון-שורה-חרוז שני), או ע"י השמטת החריזה בכלל. בהצלחה. * הרגש שאת מתארת... את פשוט מוציאה הכל. התפלאתי מביטוי הפנים בצורה כ"כ טובה. כתיבה מעולה. * דעותיי על הסיום מתחלקות. בבית האחרון הרגשתי שכבר פנית בפנייה חדה מדי. אני חושב שזאת השפעת החריזה. בכל מקרה, הבית האחרון הוא המעטפת לסיום עצמו. ה"מה? מה? מה?" שלך נותן תחושה של הד, משכיות, כמו ביצירתך הקודמת. מצד שני, הוא גם לא ברור כ"כ בשאלתו. מה מה? מז"א את לא יודעת מה? אני מבין שזה נובע מהבלבול והתסכול מהרגשות, אך בכל זאת, בכדי להפוך את הסוף למשהו חזק דיו יש צורך לתת תחושת השלמה. מאידך, אם תרצי, אפשר פשוט לחזור על מוטיב שמופיע בשיר הרבה פעמים, כמו ביצירתך "תרקדי- תרקדי-". כל הכתוב לעיל הן דעותיי האישיות. אין להעתיק, לשכפל, לבלוע או להפיץ ברבים. תודה! [ליצירה]
תגובות