אני מתהלכת תלושה
מנסה למצוא מקור חמצן אחר
מלבד נשימותיך
אפריל 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לחתול. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים- להשאיר רק את הפיסקה הראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] לשי שאלה טובה... (: כנראה שבאותו רגע פחות הזדהיתי איתו ויותר איתה. אכן זה מוזר שפתאום הוא נעלם. אבל נראה לי שיש לו הדים בבית האחרון ובעצם החתולה מוצגת בניגוד - או בהשוואה - אליו (היא לא נראית מסכנה וחבולה כמוהו אבל גם היא לא מקבלת חיבה). ולהדס- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הקבלה של החזרה אל "ההוא" לכסיסת הציפורניים כהרגל מגונה? לא הבנתי את "בתוך כל המשמעות...." ואולי כדאי לפתח יותר את הסוף. [ליצירה]
תגובות