בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] זה רעיון חמוד, סוג של "וורט", אבל לא מוצלח בתור שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם ומקסים, עד לבית האחרון שחוטא בהיותו צפוי מדי, מתבקש מדי, לעוס מדי ("עם הנצח לא מפחד.."), והורס את הטעם הטוב בפה המקריא. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב,ילד! עכשיו יש למי להקדיש את הספר.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את "שני סיפורי אהבה קטנים" של החברים של נטאשה. הציניות נחמדה אבל לא מספיק חדה ודוקרת. מהתרשמותי מכתיבתך עד כה, אתה מסוגל ליותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת להמלצה, מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] <נפעמת> בקריאה שלישית, זה ללא ספק אחד השירים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. ואין צורך בניתוח ספרותי, או דיון על מבנה או על תוכן,מספיקה התחושה החזקה שהקורא יוצא עמה [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי מבורך בין "חיוך עצוב" לסיפור הזה! פחות קיטש, יותר מהורהר, קצת מעורפל (לחיוב) בהתחלה, וגם הנושא חזק יותר ולא סתם תסריט הוליוודי. תמשיך..תמשיך.. [ליצירה]
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
תגובות