ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- שָׁנָה זוֹ
- שתי יצירות
- לִחְיֹות ֹשִבְעִים ֹשָנָה
- מדינה היא חלום
- ואם אמות חשבו רק זאת עלי. רופרט ברוק. Rupert Brooke
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. כשמשתפים יש שקיפות. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לתרגם שיר כזה. נשאלת השאלה גם מה משך אותך בשיר. אני אוהבת שירים עם מקצבים, ולא תמיד מתרגמת במדוייק את המילים כמו שמעוניינת במשמעות ובלחן הפנימי. תודה על הניתוח, לא הייתי מודעת לרמה הנוספת הפנימית שם הדנה בחיי האדם לאורך חוט הזמן. לא מכירה את האוזמן. לעתים משורר כותב במילים פשוטות וכשמתרגמים לעברית קשה להעביר את השירה אם עדיין משתמשים במילים פשוטות. לגבי הבית השני, ניסיתי לאלתר לך, (הוא קל יותר לתרגום. הבית הראשון יותר קשה) ואתה תראה שניתן להעביר ביקורת רבה גם על המקצב וגם על החריזה. למשל: קשור, ענוב, קרב לשעתו, עמד סופר את הדקות, קילל את גורלו, ואז מחוג הזמן מעל אסף כוחו, הגיעה עת, נשמע הפעמון. [ליצירה]
- [ליצירה] לרון, ראיתי השיר זכה להמלצת העורך ב"במה". כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך כוכב. וחג שמח. אתה יודע, אני שמרתי את היצירה הזו כחודשיים כי חשבתי שהיא מיוחדת. ומצד שני - איך אני אי פעם אכתוב שוב אחת כמוה ? כעת אתחרה עם עצמי! ? מסובך מאוד. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקווה ? כך זה בצרפתית ? כי כמדומני שם היצירה הוא "חדר האזנה..." איך אומרים מקווה בצרפתית ? bain du rituel ? [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה מאוד. כן. יַלְדָּה בַּחֲצָאִית גִּלְּתָה לִי אֶת הַסּוֹד, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, הִסְבִּירָה, זֶה הַכֹּל, וְהָעוֹלָם בָּעֲבוּרֵנוּ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד וּמֵעָלָיו יִהְיוּ שָׁמַיִם בְּהִירִים. http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=17406&code=1626 [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תקווה אופטימי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, מרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק נכנסתי ביום חום מעיק ואמרתי לעצמי - אעבור כאן על כל היצירות. מצאתי מעין עבודה סמינריונית - וגם כתוב שמדובר בפרק שלישי. שני דברים לי: כשלמדתי באוניברסיטה אמר לנו פעם אחד המורים שלא ניתן להגדיר את ההבדל בין השירה לפרוזה. כיצד נקבע מהו שירה ומהו פרוזה ? אתן לכם דוגמה העולה בדעתי (אם כי מהשפה האנגלית). כשקוראים את הספר אנקת גבהים של אמילי ברונטה, יש בספר קטעי פרוזה שהם שירה. מה הופך אותם לכאלה (לפי דעתי )? לא אדע את ההגדרה. וסרקתי בעיני לאורך המאמר אולי יתפנה חגי קמרט לסוגיה זו. והוא אמנם נגע בה - ובאמת באופן לא מדעי אלא מטאפיסי - רוחני. ומה אמר ? "כתיבה טכנית מול כתיבה מתוך השראה מובן שגם הכתיבה הטכנית יכולה להוליד שיר טוב ויותר ממנו, אך קל יהיה לו למבקר המיומן להבחין שחסרה בו בשיר אותה נשמה יתירה אותו משהו מיוחד שאנו קוראים לו השראה, ותוצאתו לדעתי היא נפש השיר או נשמת השיר." ובכן השיר מתבדל מהפרוזה בנשמתו. נשמה זה לא דבר שאפשר לייצר במבחנה או להציג במעבדה בניסוי מדעי שכל אחד יכול לחזור עליו בפני קהל. (לכן אמרתי שתשובתו מעין מטאפיסית). ואולם שימח את לבי ברעיון (שמקורו בבו) כשכתב: "עדיף שהיצירה שהיא חלק מנשמתו של היוצר תתקיים בעולם מאשר תחדל מהיות. שאם תגרום הנאה ולו רק למעט אנשים הרי שעשתה את שיוצרה ייעד לה. " אני נזכרת כעת בסבתי יוהנה האריס ברנדס, שאהבה לכתוב, וכנראה אף אחד לא התייחס לכך אז. ולא הייתה אז מרשתת. וכתבה את קורות חייה בכפר באובראולה, ואחר כך כתבה את "בין שתי מלחמות עולם" (בגרמנית) ותיאור עלית הנאצים וכיצד נמלטה מגרמניה. וכל זאת במאות דפים מודפסים על מכונת כתיבה. מחציתם באינסטיטוט להיסטוריה של המדינה בפרנקפורט, ומחציתם במכון ליאו בק. ובאמת נשמתה שרדה שם. ואני - שזכיתי לראות אותה רק פעם אחת בחיי, ולא הכרתי אותה משפחה היטב, מודה על מזלי כל יום על עליית האינטרנט ועל מזלי שהביא לי את "נשמתה" אף כי בגיל מבוגר. (את סיפורה שתורגם בעבורי לאנגלית הכנסתי באתר ליטרטורה כי כאן זה לא יעלה באתר). ולסיום - פעם אכן "גידולי נשמותיהם" של האנשים נותרו במגרות. ולפני כן מעטים מאוד ידעו לכתוב. והיו הדברים הולכים לאיבוד וכתובים אולי רק בעולמות הרוחניים (איזה כיף לכתוב כאן באתר הצורה במילים האלה באופן טבעי). והיום יש לנו אתרים וכל אחד יכול להתבטא. וזה נפלא. ואת הכותב חיפשתי בגוגל ומצאתי שהוא משורר וכותב מסות בתחום הביקורת הספרותית. האתר שלנו הוא טוב ואין בו שטויות ואני מרוצה. [ליצירה]
תגובות