[ליצירה]
טוב, לא מסכימה אם הרעיון (אם יש צאצאים, ויש מעשים טובים ומשמעותיים - לא נמחים בעזרת ה'), אבל אהבתי את השורות: "שיכולים להשקות בדמעותיהם את רגבי אדמתי".
[ליצירה]
ההתחלה קצת נדושה ומוכרת מדי לטעמי, אך הסיום "מוזה היקרה, חברתנו השובבה, תחזור ממשחק המחבואים" - חמוד וטוב.
הייתי כותבת "השראה" במקום "מוזה", רק משום שנדמה לי שמוזה היא איזו אלילה מהמיתולוגיה.
[ליצירה]
סיפור אמיתי, נכון? יישר כח על פועלך, אבל הכתיבה מתארת יותר מדי כל מה שהיה, וזה לא הכי מענין לשמוע "קמתי, אכלתי" וכו'. חסר לי פן יותר ספרותי. הצלחתי להבהיר את עצמי?...
בכל אופן - כל הכבוד על השמירה על ארצנו.
תגובות