אפסע בשביל המעפיל
אלי יהודה והגליל
מיני ים ועדי דן
בעודי צועד ורן
פרחי נוי ואביב
מראה כה חביב
היי שלום עונה
עת תום עננה
אשום אוויר פסגה
עד בשמיים אגע
מיני שדה עד יער
עת חלף הסער
עת שמחה ותום הצער
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי! פניני מילים והילולים!
הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה.
בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף
בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב:
במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו
[ליצירה]
אכן פלצן. בשבוע שעבר נגנבו משדה בקיבוץ משמר הדמעה. חמישים קילו חומוס ושבע מאות גרם עדשים. הנ"ל הועמסו על גמל ועקבותיהם הובילו למסעדת אברהם ואיסמעיל. העובד הבכיר ביותר במסעדה הוא שמואל ירושלמי. כשבאו לחקור אותו הוא הפיץ ריחו ברבים והחוקרים נאלצו לבטל את ההאשמות נגדו מחמת גועל נפש.
[ליצירה]
מקסים, מי שחולף במנהרה שכביש עובר בה יכול לחוש אולי מרחק חלוף גיאוגרפי אבל אולי יוכל להרגיש מרחק היסטורי ואולי.. טוני ודאג יקפצו לו מול העיניים...
תגובות