ושוב אנסה לצקת בשורות
רגשות, מחשבות, חלומות
אך השורות
סופם להיגמר
ואני
סופי בלהתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב... פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין! משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק, חד, אפילו כואב. תודה על הטילטול. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער אבל היא ממש מרגיזה אותי. והאמת שזה מצויין כי זה רק מוכיח שהצלחת לעורר בי התייחסות נפשית אנושית כלפי אותה אישה שבציור. איכות מעוררת השראה, אני רץ ל"צייר" כדי לצייר בית ודשא שבגלל מגבלותיי הקלות בציור אני אקרא לו "סוריאליסטי" או במצב פחות טוב "מופשט" (; . תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!! ריבנו של עולם כמה שהשיר הזה בא לי בזמן הנכון. אין פה תשובה, ולא מצאתי פה פתרון, אבל פשוט מנחם לראות את שיש עוד אנשים בעמדה הזאת (וכן אני שוטה). תודה רבה רבה לך השיר כתוב מדהים. ציורי וממחיש, מי יתן ותמצאי את הכלים שיעזרו לך להכיל את עצמך ואת העולם כולו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מקצב סוחף! ממש יכולתי לשמוע את הקול ש אותה אחת מתגבר ונקטע, רוטן ואף נאנח. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב. ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הגיע למולצים פתאום, ראיתי שהוא פורסם מזמן ואני מקווה שהנאמר בו יקרא על ידך במבט של אחרי, של נגמר. בכל זאת הרגשתי צורך להגיב: שבשבילי השירים שיכורים מדיי. בשבילי הם טובעים מדיי. בשבילי השירים זועקים אך מכוסים מדיי. ויותר מכל, בשבילי השירים קצת מוכרים מדיי, אמנם לא ברמות בהם מובאים הדברים אבל זה מספיק קרוב כדי שהם יהיו כואבים מדיי. (והתגובות - קצת מנותקות מדיי). אני ממש אשמח לשמוע שכבר אין תוקף ממשי לכתוב פה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נראה לי קצת פחות "שירה" בטהרתה ויותר שי שמחכה ללחן, כך גם אני מבין מהבנה של בתים ופזמון. ואני באמת חושב שלכן מתאים יכול להכניס לאווירה ולשדרג אותו מאוד. [ליצירה]
תגובות