[ליצירה]
וואו!
לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין!
משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון...
תודה.
[ליצירה]
נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות.
[ליצירה]
[ליצירה]
הקטע הזה ממש הצחיק אותי, ה"אמרתי לך" ברגע כזה הוא בבחינת גהינום בפני עצמו.
כל הכבוד!
[ליצירה]
מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים.
אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני).
ממש תודה לך על השיר הזה.
[ליצירה]
לחבר שלי יש משפט חזק שנכון במקומות רבים,
והוא נכון עכשיו:
"אל תבין - תאהב"
אל תתנו לחילוקי דעות לגרום לכם לבטל את המפגש האנושי.
יש מצבים שבהם כדאי קצת לדלג על כל הפרשנויות לשיר ובכלל (הרי לא על פי השיר הזה יקום ויפול דבר)ולכתוב בפשטות:
אני לא לגמרי מסכים עם הנאמר בשיר, אבל אני ממש כואב יחד איתך את הכאב שעולה מהשיר הזה. הוא חזק, השיר כתוב ממש ממש טוב. אהבתי. אני מקווה שתמצא דרכים להתחדש ולנתב את הכוחות שעכשיו יוצרים כאב וליצור טוב. (וכמובן שזה מה שאני כותב לך ילד) תודה.
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!
אני מרגיש שהבית הראשון איכותי פי כמה מהבית השני. כאילו הם נכתבו בשתי הזדמנויות שונות. הבית הראשון מעולה, מאוד מקורי והשני קצת לא ברור לי.
תגובות