כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
הסבר...
סדנת הכתיבה של אסף במפגש צורה האחרון, הולידה את המפלצת הזו. כי זו בעצם היתה המשימה...
למצוא מפלצת ולמצוא תירוץ ללמה לא הגעתי, כי אחרי הכל לא הגיעו הרבה...
מקווה שזה מספיק טוב,
שאו ברכה.
[ליצירה]
לקרוא קצת מרחוק
המשקל מסורבל אם כופים אותו על השיר.
צריך לקרוא שיר קצת ממרחק, ולנוע ביחד איתו.
חבל שהחרוז עמעם את הדקדוק. ('ן')
אתה יכול לעשות את זה כמו שצריך, זה תלוי רק בך...
[ליצירה]
השיר הזה לא צריך קצב. הוא נכתב בתוך גן ענקי, בעוד אני מאוד רגוע, ולא מתוך סערת רגשות המבקשת להתפרץ.
תודה, אחיין. לא צריך להיות ביבשת רחוקה כדי לדמיין...
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
תגובות